"אני שתיין תה מכור וחסר בושה, שכבר עשרים שנה מוהל את ארוחותיו באינפוזיה של הצמח המופלא הזה, מבלה אתו בנעימים את הערב, מוצא בו נחמה בחצות הלילה וגם מקבל את הבוקר עם ספל תה ביד" (סמואל ג'ונסון).

הנרי מאטיס: תה בגינה

סמואל ג'ונסון היה אמנם שתיין תה גדול , אבל גם  אני שתיינית לא קטנה. קיץ או חורף, גשם או שמש, בית או גינה. ספל תה ביד מסדר לי את הראש, מרגיע את הדופק, מחמם את הגרון ונותן אנרגיה להמשיך.

אנשי הקפה לא  מבינים מה אני מוצאת בו. כשהם שואלים 'מה תשתי' ומקבלים את התשובה 'תה' הם שואלים בזהירות אם אני חולה, חס וחלילה, כי לדעתם, אנשים בריאים, לא שותים תה סתם כך.

אז זה המקום להתנצל על השריטה באישיותי, ולהסביר לכל העולם ואשתו, כי הקפה כבודו במקומו מונח, אבל בשביל 'תאיסטים' כמוני, אין משקה מנחם יותר מספל תה מחובק בשתי כפות הידיים  ומוגש לשפתיים המשתוקקות כשהוא חם וחזק בדיוק במידה הראויה.

ג'קסון פולוק: שתיית תה

גילוי התה מיוחס לקיסר סין שן נונג בשנת 2737 לפנה"ס, אבל הוא הגיע למערב רק בתחילת המאה ה-17, תחילה להולנד ובריטניה ומשם התפשט לכל רחבי היבשת. בתחילת המאה ה-18, עם ירידת מחירו, הפך התה למשקה פופולארי. קפיצה נוספת בפופולאריות שלו התרחשה בתחילת המאה ה-20 כאשר החלו לשווק אותו בשקיקי בד משי, ללא צורך בחליטה.

אבל, בשביל להנות באמת משפע הטעמים של תה משובח, יש לחלוט אותו במים רותחים במשך 5 דקות , רק כך ניתן  להפיק מעלי התה את מלוא הטעם והארומה.

שטיח קיר במוזיאון הלובר המציג סצנה של שתיית תה

אצלנו בבית, כיאה לפרפקציוניסטית שכמוני, חולטים תה בשלל טעמים ואופנים. כלי הפולחן שלנו מסודרים  בשורות על מדפים, או מאופסנים במעמקי הארון וממלאים כל מדף זמין בצפיפות חסרת אחריות. ובכל זאת מדי פעם בפעם כשאנחנו נתקלים בשיטוטינו בקנקן תה, או בספל שאי אפשר לעמוד בפניו- אנחנו מצרפים אותו לאוסף הצפוף ולמרבה הפלא, מוצאים לו מקום.

כלי התה שלנו , מלבד העונג שהם  מסבים לנו, יכולים להוות גם בסיס לחקר הגניאולוגיה המשפחתית או להבנת הדת התאיסטית המשותפת לכל בני המשפחה.

הנה ההיסטוריה המשפחתית שלנו, כפי שהיא מיוצגת באמצעות כלי התה שברשותנו:

ספלי התה העליזים בדגם פרחים, שהביאה לנו במתנה, שרון, הבת הגדולה שלנו.

ספל תה לחליטה אישית שהביא לי דני, בן זוגי, במתנה.

הקנקן הראשון מצד ימין, עשוי מזכוכית עדינה במיוחד. נקנה בהולנד ונשלח במכולה לישראל ולמרבה הפלא הגיע ללא פגע.

tea for two שקנינו בלונדון, הספל השני נשבר.

מערכת כלי תה שקיבלו הורי לחתונתם.

כוסות תה עם 'מחזיקי-כוס' מצופי כסף, מבית הוריו של דני.

קנקן תה לשניים שהביא לי דני מהמזרח הרחוק

קנקני תה יומיומיים לחליטת תה לארוחת בוקר (כן, אני יודעת שהם מיועדים לקפה, אבל אנחנו משתמשים בהם רק לתה.)

כוס תה טרמית עם מסננת ומכסה לחליטה מהירה, שהביא לנו עודד, בננו הצעיר.

משום מה, על אף העובדה שתה הוא המשקה השני בעולם בהיקף תפוצתו (אחרי מים) דווקא המונח ' ספר שולחן קפה' נכנס ללקסיקון שלנו , שלא לדבר על ההזמנה האינטימית  'תעלה אלי לקפה' שיש לה פרשנות מקובלת שקפה הוא לא תמיד חלק ממנה. אז, הנה באותו ענין, קריקטורה לסיום.

ועוד לא ספרתי כלום על גינת עשבי התה שלנו שכוללת: גרניום לימוני, לימונית, נענע, לואיזה, מרווה, מליסה ועוד, שאותה נכון יותר יהיה להציג באביב.

עוד אילוסטרציות של תה באמנות בעמוד ה-pinterest שלי

ואיך אפשר לסגור ענין בלי מסיבת התה של הכובען המשוגע מתוך הסרט "עליסה בארץ הפלאות"?

הנה הקטע. תיהנו.

מודעות פרסומת