אתמול עשיתי סדר בארון הספרים. משימה שגרתית. לא משהו לכתוב עליו הביתה. יש מספר שיטות. אפשר לסדר לפי הנושא (קונספטואלית), לפי הצבע והצורה (אסתטית), או לפי הגובה (אדמיניסטרטיבית). כשאני מתחילה לסדר, אני תמיד מתכוונת להיות עניינית ותכליתית ולסיים את העניין בשעתיים שלוש. אבל מעולם לא קרה לי שהצלחתי להישאר בתחום העניין ובגבולות הזמן. אינני יכולה להתייחס לסידור ספרים כאל משהו קונספטואלי, אסתטי, או אדמיניסטרטיבי. איכשהו, זה הופך אצלי תמיד למשימה נוסטלגית, החוצה את הגבולות שבין אז לעכשיו.
למה? כי כל ספר הוא עולם ומלואו. אנשים. מאורעות. תחומי ידע. כל ספר מביא אתו זיכרונות שכבר שכחתי ומספר לי באריכות איך ומתי הוא נכנס אל תוך חיי. הספרים המנוקדים עם האותיות הקטנות הם מהתקופה שהייתי קטנה. הספרים המנוקדים עם האותיות הגדולות- הם מהתקופה שהייתי עוד יותר קטנה. הספרים על אופנה והספרים על היסטוריה של ארץ-ישראל מלווים אותי כבר יותר מעשרים שנה ומספרם הגדל והולך מעיד על כך שאני ממשיכה ללמוד. וכל ספר מזמין אותי לפתוח אותו ולצלול אל בין דפיו ואני נסחפת לשם מבלי יכולת להתנגד.
בארון הספרים שלי יש כמה ספרים שהם יקרים במיוחד ללבי. אלה הם הספרים שבהם נכתבו הקדשות. הקדשה מעידה לא רק על הנותן אלא גם על המקבל. הקדשה מספרת על אירוע חד-פעמי שבו עבר הספר מיד ליד. הקדשה מעידה על טיב היחסים ששררו בין הנותן לבין המקבל ברגע מסירת הספר. הקדשות לפעמים מעלות חיוך. לפעמים הן מעוררות צביטה בלב. לפעמים תהייה. אבל ערכן עולה עם השנים, ותקפותן לעולם נשארת.
ליקטתי כמה הקדשות כאלה מבין ספרי האהובים. אתחיל בהקדשה קצת מסובכת, שכתבתי לדני, בן זוגי, על הספר 'Art Now' מאת Edward Lucie- Smith שנתתי לו ליום הולדתו ה-51.
לדני,
במנין השנים- אתה נ"א
בעיני אתה well Dan
שתמשיך להיות מעתה
בדיוק כמו שאתה.
באהבה,
אילה
הסבר בסוף– לכל מי שלא ירד לסוף דעתי.
והנה הקדשה שכתבתי לדני ליום הולדתו, על הספר 'בעקבות הזמן האבוד' (2) מאת מרסל פרוסט, בתרגום הלית ישורון:
אין טעם ללכת בעקבות הזמן האבוד,
כדאי ללכת קדימה בתקווה,
באשר תלך- תלך איתך אהבתי.
הרבה ברכות ליום ההולדת
שלך, אילה

הקדשה על הספר בעקבות הזמן האבוד
והנה הקדשה שכתב לי דני על הספר 'Fashion and Surealism' מאת Richard Martin שאותו קבלתי ליום הולדתי.
לאילה ליום הולדתך
עוד שנים רבות של חלומות

Fashion and Surealism
הקדשה על הספר 'איפה היינו ומה עשינו' מאת אמנון דנקנר ודוד טרטקובר, שקבלתי מדני לט"ו באב
לאילה
גם אנחנו היינו
וגם עשינו…
באהבה,
דני

הקדשה על הספר 'איפה היינו ומה עשינו'
הקדשה חביבה של צביקה זליקוביץ מחבר הספר 'אישונים- מנצ'לך'
לאילה ודני
מנצ'לך שחביבים בעיני
צביקה זליקוביץ

הקדשה על הספר 'אישונים- מנצ'לך'
הנה ההקדשה מאת שולה וידריך על הספר 'תל-אביב. עיר גלויה.' מאת יוסי גולדברג, שולה וידריך, דר' עירית עמית-כהן
לאילה ודני רז
אוהבי תל-אביב
בהוקרה
משולה וידריך

הקדשה על הספר תל-אביב. עיר גלויה.
הקדשה חמודה ומחממת לב מעודד, בני, על הספר 'הסיפורים המוזרים ביותר בעולם' , ליום הולדתי ה-42
לאמא הכי נחמדה
מתנה ליום הולדתך
ה-42 +-
בעיקר –
מזל טוב, מעודד

הקדשה על הספר הסיפורים המוזרים ביותר בעולם
ועוד הקדשה ליום הולדתי מעודד, על הספר 'סוסים על כביש גהה' מאת סביון ליברכט
לאמא,
54 שנים על הסוס
תמשיכי ככה…
יום הולדת שמח
בריאות, אושר ועושר
בסדר הזה
עודד

הקדשה על הספר 'סוסים על כביש גהה'
יש לי עוד הרבה ספרים עם הקדשות, אבל נראה לי שאשמור אותם לפעם הבאה.
ולסיום, חומר ללעיסה: שיטת 'קנה וזרוק' שהשתלטה על חיינו, הפכה את כולנו לצרכנים חסרי מנוח. במקום לקחת החלטה על הספר שבחרנו בעבור מישהו ולכתוב לו בדף הראשון הקדשה אישית עם ערך מוסף, אנחנו מעדיפים לשים לו בדף הראשון פתק החלפה.
אז אולי בפעם הבאה כשאתם קונים ספר למישהו, קחו אחריות על השי שבחרתם בעבורו, וכתבו לו הקדשה. מוטב שהספר יזכיר לו אתכם, במקום להזכיר לו שהיום קונים 4 ב- 100.
8 תגובות
Comments feed for this article
1 בינואר 2014 בשעה 23:05
דקלה
משמח לראות שכל כך הרבה ספרים ניתנים כמתנת יומולדת 🙂
3 בינואר 2014 בשעה 12:01
ayalaraz
אצלנו במשפחה זאת המתנה המועדפת…
9 באוגוסט 2012 בשעה 18:54
miki
כל מילה בסלע (או בספר…)! אני בדיוק כותבת על זה רק מהכיוון המדכא של הדור הצעיר.
11 באוגוסט 2012 בשעה 21:02
ayalaraz
את כל פעם מפתיעה אותי, מיקי, ברגישותך לדברים שהדור הצעיר לא מתייחס אליהם.
8 באוגוסט 2012 בשעה 05:38
מרים ברוק-כהן
אכן אילה הקדשות בספרים, [לא רק אישיות] הן 'נקודות זמן' או סיפורונים קטנטנים בפני עצמן. מאד מענינות. אני בודקת בכל ספר מה הוסף בו על ידי הקונה. בבלוג שלי רשמתי כמה סיפורי הקדשות נחמדים. נהניתי לקרא את שלך . מרים
11 באוגוסט 2012 בשעה 21:01
ayalaraz
אני אחזור לקרוא בבלוג שלך ואחפש הקדשות אלה.
4 באוגוסט 2012 בשעה 08:44
דני
נושא מרתק שלא יגמר,]מצפה לחלק ב'
11 באוגוסט 2012 בשעה 21:05
ayalaraz
הנושא מרתק, אם ההקדשות מרתקות. חלק ב' בקרוב. או שלא…