בואו להשתתף בתערוכה 'טקסטילירי' בפריסקופ

אילה, אני אשלח לך שירים כאלה, אבל פה הייתי רוצה לרשום את שם המקום שבו להרגשתי יש את הטקסט הכי לירי על בדים יופים ושימושם , לצרות שאינו שיר, אך עשיר….ספר ' שמות' פרקכו, פסוקים א -יד, אם קוראים אותם בקצב, הם שירה צרופה לטקסטיל.
מרים

אילה, זה בכלל לא פשוט! הזמנתי כמה אמניות סיבים שתצטרפנה לשיחה, ואני מקווה לראותן כאן. הפכתי בעניין רב הלילה, המושג הזה טקסטיל לירי נראה לי במחשבה ראשונה מתאים יותר יותר לתיאורי שירה החל משיר השירים ועד…ברצון אשלח לך כמה וכמה שירים עם תיאורים ליריים של בדים, אך את מבקשת שאגדיר לך מהו טקסטיל לירי?… וזה מעלה בראשי עבודות רכות, מלטפות מתנפנפות במשב אויר, אבל גם עמידות מאד, עם בסיס איתן לא מתפרקות. עבודות שמשחקות בלהסתיר ולהראות, כלומר יש בהן סוד[ות]. עבודות אינטימיות ליוצר[ת] שנותנות לצופה תחושה של הצצה למקום פרטי, כמעט אסור בהצצה. לא מיציתי את ההגדרות, אני סבורה שעלי לשוב ולהרהר בכך. להתבונן בעבודות שאני מכירה של עמיתות וחברות ואז אולי אוכל לנסח זאת טוב יותר.
מרים

אילה נפלאה, אני בהחלט משתמשת במילים 'כמו/דומה/מזכיר '….אך איני רואה באופן יצירה אחד תחליף לאחר, לכל אחד יש את מעלותיו וחסרונותיו. כאשר בתי קבלה את חלילית האלט הראשונה שלה הקשבתי לנגינה ואמרתי שה'אלט נשמע כמו יין אדום' דימוי מוזר קצת אך זו היתה 'תחושת הגוף' שלי. חוט אף פעם לא הזכיר לי ציור או פסל, ותמונות רקומות או ארוגות אינן ציורים, כי החוטים נותנים לתמונות מימד נוסף של 'ידיעת הרכות הבדית', של ספיגת ועימום הקול כשאנו מדברים לידן, של מעט האבק שלעיתים נח עליהן ועוד דברים שלא קורים ליד ציור. מרים

אילה, קודם ברכות לשם היפה הזה שמצלצל כמו דנדון פעמון.ואחר כמובן התחלתי לחשוב על האמנות שלי על יצירותיי, שכולן נובעות מעמקי רגשותי, אבל איני בטוחה שהן ליריות? .כל אחת מעבודותי מספרת ספור, לא תמיד ספור של רגע, לעיתים ספור רגעי ולעיתים ספור ממושך. כך שצריך לשבת להרהר ולבחון עבודות, לאור 'קנה המידה' הזה שלך.
יצירת אמנות סיבים אינה תהליך רגעי, כך שיכול לקרות לפעמים, שאני מתחילה עבודה עם רעיון/מושג מה אני רוצה ליצור, אבל תהליך היצירה הארוך שמשלב עשיה גופנית עם ריכוז הנפש והמח, יכול לגרום לכך שתוך כדי היצירה כמה חלקים ממנה ישתנו, צבע שונה, צורות או דמויות עשויות לרצות להצטרף או להעלם. וגם אני כבר איני באותו הרגע שממנו 'נולדה' היצירה.
ואחרון חביב, לעולם איני רואה בחוט/בד תחליף לכלי נגינה או מכחול, החוט והבד הם השפה היצירתית שלי! אתם אני יוצרת, עם תכונותיהם וטבעם.
אני מקווה שאמני-סיבים נוספים יצטרפו לשיחה זו. תודה אילה על האפשרות לכתוב את מה שאני חשה. מרים