חשבתם פעם מה זה חבר? מילה קטנה. רזה. לא תופסת הרבה מקום על הנייר. אבל אם יש לכם חבר אמתי- אתם יודעים איזה מקום גדול הוא תופס בלב. חבר אמתי קשה מאוד למצוא ויש הטוענים שאין דבר כזה בכלל (כמו ז'אק דרידה, למשל).
אריסטו מבחין בשלושה טיפוסים של חבר:
במקום הראשון- החבר הערכי. חברות ערכית איננה מבוססת על פוליטיקה, על טובת הנאה או על מעמד. זוהי החברות הטהורה ביותר ולכן האמתית ביותר.
במקום השני- החבר הפוליטי. חברות זאת מבוססת על תועלת הדדית. כל זמן שהמניעים הפוליטיים קיימים- תחזיק חברות זו מעמד, אבל ללא מניעים אלה חברות כזאת תתקשה לשרוד.
במקום השלישי- חברות המבוססת על עונג והנאה משותפים. זוהי חברות שאופיינית לאנשים צעירים, שכאשר הם מתבגרים היא בדרך כלל מסתיימת.
כמה חברים אנחנו צריכים? על זה עונה הנרי ברוקס אדמס: "חבר אחד במשך שנות חיים זה הרבה, שניים- הרבה מאוד, שלושה כמעט בלתי אפשרי." ואילו הפתגם הוולשי אומר את ההיפך בדיוק: "אויב אחד-רב מדי, מאה ידידים- מעט מדי" ואתם רשאים למחוק את המיותר.

גם זה חבר?
שחקנית הקולנוע מרלן דיטריך שהייתה לא רק יפה אלא גם חכמה (כן, יש דבר כזה) טענה שחבר אמתי הוא זה שאפשר להעיר אותו בארבע לפנות בוקר .
אז הנה יש לי בפייסבוק 805 חברים. כמה מהם הייתי יכולה להעיר בארבע לפנות בוקר ? ואתם יודעים מה? גם בארבע אחר הצהריים לא הייתי מעירה אותם… אז מה זה אומר עלי? מה זה אומר עליהם? איפה הם עומדים בסולם החברות של אריסטו? חברים ערכיים – הם לא! חברים פוליטיים- אולי…חברים להנאה, רק אם מכירות ומהפכות אלה ההנאות שאתם מחפשים.
אז מה יש לנו ביד? סוג חדש של חבר. חבר פייסבוק. ואותו צריך להגדיר מחדש. כי בפייסבוק החברות היא רק בכזה כאילו. אם תראה חבר שלך מפייסבוק ברחוב- יש מצב שלא תזהה אותו בכלל. אז מה? זה חבר? או אולי עוד מושג שנפרט לפרוטות ואיבד את ערכו? על חברות בסגנון פייסבוק לא יכתבו מן הסתם את "שיר הרעות" שרבין ז"ל כל כך אהב. אבל בטוח שמחקרים רבים עוד יעסקו בסוגיית פייסבוק ובצורך האנושי ל"עשות" חברים בקלות ובמהירות באלף השלישי.
אז אולי אני משביתת שמחות סדרתית ואולי לא שולטטת, אבל בואאנה, יש לכם הגדרה טובה יותר לחבר פייסבוק מאשר חבר כזה כאילו?
נ.ב. אני לא מתכוונת בפוסט זה להפחית משהו מערך המטרות החברתיות של פייסבוק או להתווכח על תפקידו כמחולל מהפכות . אני רק חושבת שהמילה "חבר" לא מתאימה להגדרת שייכות לרשת חברתית ויש צורך למצוא לה מילה חלופית מתאימה יותר.
2 תגובות
Comments feed for this article
29 ביולי 2011 בשעה 11:26
ayalaraz
מרים היקרה, ספר הפנים זה נשמע אחרת מפייסבוק לא יודעת למה. על חשיבותן של ידידות אני לגמרי מסכימה וגם על הפונקציות שכל אחת מהידידות האלה ממלאה.
28 ביולי 2011 בשעה 22:52
מרים ברוק-כהן
אני לא ב'ספר הפנים' אבל אני גם לא בהרבה מקומות אחרים! מדי פעם אני מקבלת הזמנה ממישהו להצטרף לרשימת החברים, בנימוס אני מודה על הכבוד, ודוחה את הכבוד. אבל כשקראתי את מאמרונך חשבתי שגם במועדון/ים יש חברים, וגם אליהם לא נזעק לעזרה. ולכלנו יש ידידות שונות , אחת לקריאת ספרים ואחת לשפוך מצבי רוח ואחת ללכת [בריאות] ואחת סתם לאהוב ואחת להתווכח עמה….'חבר כאילו' נשמע 'מה זה הגדרה עכשוית' והמאמרון שלך, גרם לי להרהר בכמה חברות יש לכלנו והלואי ונתברך בהרבה נחמדות עם מגוון ענינים שונים, לחלוק עמן. מרים