צילום: אילה רז

צילום: אילה רז

יצירתה של ג'ואנה ושקונסלוש "לוזיטנה" מוצגת כעת במוזיאון תל-אביב לאמנות. היצירה מתייחסת אל בת העם הלוזיטני. עם זה, חי פעם בפרובינציה הרומית, שנמצאה בצפון מערב חצי האי האיברי ונחשב לאבי האומה הפורטוגזית. העבודה היא חלק מהסדרה "הולקיריות", הלוחמות המיתולוגיות הנורדיות ששלטו בגורל הקרב ובגורל הלוחמים ומתכתבת עם השיח הפמיניסטי ועל מקומה של האישה בחברה בת זמננו. העבודה גדולת מימדים ונוצרה באופן מיוחד  לחלל האולם  הגדול בבנין ע"ש שמואל והרטה עמיר, שגובהו כ-27 מ'. המיוחד ביצירה זאת הוא השימוש בטכנולוגיה של סריגת קרושה ובחומרים טקסטילים המשוייכים לתחום עבודות היד (קראפט), כאשר הקונספט והרציונאל העומדים בבסיס היצירה משייכים אותה לתחום האמנות (ארט).

צילום: אילה רז

צילום: אילה רז
צילום: אילה רז
צילום: אילה רז
היצירה מרשימה מאוד בהיקפה, במגוון החומרים הטקסטיליים המשולבים בה, ובנראות המונומנטלית שלה בחלל המוזיאון. אבל מה שמעניין אותי בהקשר לעבודה זו, היא השאלה מתי הופכת עבודת קראפט להיות יצירת אמנות?
לצורך הבנת הסוגיה, נכנסתי לדיון אינטרנטי מרתק שהתקיים בגלריה "טייט" בלונדון, בשלהי 2011 ועסק ממש בשאלה זו בהקשר לתערוכה שנערכה אז במוזיאון "ויקטוריה ואלברט" בלונדון שנקראה:
The power of making
קירסטי ביוון, מנהלת הדיון, טוענת שהקונספט של היצירה הוא הקובע את תחום השיוך. אמנם עבודות היד המסורתיות המשתכללות בעשייה אינדוידואלית  בדרך כלל מוגדרות כקראפט, אבל יכול להיות מצב שבו המשמעות של היצירה עולה בחשיבותה על החומרים והטכנולוגיות והיא הקובעת את הסוגה שאליה משתייכת היצירה. היא דנה גם בשאלה אם  כאשר מטרת העבודה היא שימושית- זה מקבע אותה כקראפט? או שהיא יכולה להיות גם שימושית וגם להיחשב כיצירת אמנות לכל דבר.
טרייסי פיגל טוענת שעבודת אמנות נחשבת ככזאת, ברגע שהיא יוצרת קומוניקציה באמצעות רעיון או רגש, ולכן אובייקט מסויים יכול להיחשב בעת ובעונה אחת גם כאמנות וגם כקראפט. מצד שני ניתן להסתכל על אובייקט בשתי דרכים: אם מסתכלים על החומרים ועל הטכניקות- הוא ייחשב לקראפט ואילו אם מסתכלים עליו כעל רעיון קונספטואלי הוא ייחשב לאמנות. 
מה שמתברר מתוך הדיון המעניין הזה, הוא שההפרדה הדיכוטומית החד-משמעית שאיפיינה את המודרניזם עד תחילת המאה ה-21, הופכת להיות לא ברורה ולא מוגדרת כחד-ערכית, ככל שאנחנו מתרחקים מהמאה העשרים.

צילום: אילה רז

צילום: אילה רז
צילום:אילה רז

צילום:אילה רז

צילום: אילה רז

צילום: אילה רז

צילום: אילה רז

צילום: אילה רז

לסיכום, העבודה של ושקונסלוש הוא מרשימה ומעניינת ואני ממליצה ללכת לראות אותה בין אם אתם חובבי קראפט ובין אם אתם חובבי אמנות. והכי כדאי לשים את כל המחשבות על הגדרת היצירה בצד ופשוט להסתובב סביבה עם מצלמה ביד וליהנות.

מודעות פרסומת