You are currently browsing the monthly archive for דצמבר 2013.
השלג שיורד עכשיו בירושלים מחזיר אותי אל זכרונות שלג פרטיים מזמנים אחרים
זיכרון השלג הראשון מחזיר אותי לשנת 1950. בוקר חורפי וקר בטבריה של ילדותי. אני פותחת את הדלת אל החצר, ומרגישה משהו שונה. לובן מוזר מכה בעיניים וצריבת קור מעקצצת באף.
שלג? אני לא לגמרי בטוחה…כן, שלג! אני יודעת פתאום. נזכרת בספר 'פצפונת ואנטון' של אריך קסטנר. רואה את פצפונת יוצאת אל השלג בלילה קר, כשהיא מחופשת לילדה עניה, בשביל לקבץ נדבות. מקום אחר. ארץ זרה. כמה מפתיע לגלות שכל הספרים שקראתי בילדותי, התרחשו במקומות רחוקים, מושלגים וזרים. ופתאום. כאן אצלנו, בחצר. שכבה לבנה ופריכה נחה ברכות על עלוות הברושים, על התאנה העירומה, על ענפי הלימון שבגינה. מחפה את שביל הבטון האפור, המוליך אל הבית, בשמיכת מוך צחורה ואוורירית.
View original post 487 מילים נוספות
איך אומרים בעברית: ?Bad, worse, worst רע, גרוע, מכה? האמת היא שלא ממש משנה איך אומרים את זה בעברית, אבל ההבדל בין רע לבין מכה מורגש באופן ברור מאוד כשזה קורה אצלך בבית.
אקדים ואומר שכל רע הוא יחסי, ממש כמו שכל טוב הוא יחסי, וזאת הקדמה מחוייבת המציאות לסוג כזה של פוסט שעלה על דעתי ממש ברגע זה ואני כבר מעלה אותו על הכתב. לא מדובר כאן בדיני נפשות חלילה וחס, לא במכת טבע, ולא בבעיות בריאות, הכל בסדר תודה לאל חמסה-חמסה-חמסה. אז קחו את זה בפרופורציה. כולה שיפוץ בחדר האמבטיה.
אמנם את המשפט "ביתי הוא מבצרי" לא אני המצאתי, אבל נשבעת לכם שהייתי ממציאה את זה לגמרי לבד, אם אף אחד לא היה מקדים אותי בענין. למה? כי כשאני בבית, אני רוצה להרגיש פרטיות. אני לא רוצה שאף אחד ייכנס אלי מתי שבא לו ולא רוצה שאף אחד יעשה אצלי בבית ככל העולה על רוחו. וזה כולל בעיקר, אנשים שאני לא מכירה…
חדר השינה בזמן השיפוץ
הבלוג של אילה רז 