מה הקשר שבין תכשיטים לזכויות נשים?

אני שמחה לארח בבלוג שלי את איריס חריש. איריס היא עורכת דין בעלת תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה. אמא לדנה, עידן ושירה ונשואה לליאור, שהוא גם שותפה העסקי. איריס מצאה חיבור בין תחומי הענין השונים שלה באמצעות תכשיטים עתיקים. היא מייבאת בעיקר תכשיטים ג'ורג'יאנים וויקטוראנים ומוכרת אותם אצלה בבוטיק בפגישה על כוס קפה בצירוף הסברים הסטוריים וחברתיים.

תודות לאיריס על הרשומה המעניינת התורמת  להבנת החברה באנגליה במחצית השניה של המאה ה-19.

 לאתר התכשיטים של איריס

כמי שמתמחה בשנים האחרונות בתכשיטים עתיקים, למדתי שניתן ללמוד רבות על תהליכים חברתיים, התנהגות חברתית  ובפרט על זכויות האישה, דווקא מטרנדים אופנתיים, ובמקרה שלי – טרנדים בענף התכשיטים העתיקים.

 קחו לדוגמא את התקופה הויקטוריאנית. זו נמשכה מ 1837- 1901 – הזמן בו המלכה ויקטוריה שלטה באנגליה, או ליתר דיוק בממלכה המאוחדת.  כמו בזמננו, גם אז הכתיבו ה"סלבס" את הטרנדים החברתיים, והמלכה ויקטוריה הייתה מכתיבת הטרנדים המרכזית. טרנדים אלו התבטאו בכל תחומי החיים, ובמיוחד באופנת הלבוש, התכשיטים, ותרבות הפנאי.

עגילי זהב ויקטוריאנים עם קורל סמל הבריאות

התכשיטים והאופנה הושפעו ועוצבו על בסיס תמורות חברתיות. בתקופה זו הלכו והשתפרו אמצעי התעשייה והמלאכה. העניים עבדו יותר, ומעמד הביניים הגדל והולך, הביא לדרישה מוגברת לתכשיטים. מעמד זה החל לרצות ליהנות ממנעמי הזהב ואבני החן. ההיתר שניתן בממלכה המאוחדת לייצור זהב באיכות מופחתת של  9 k בשנת 1854, תרם לכך שהחלו להופיע בתקופה זו תכשיטי זהב פחות יקרים בייצור המוני .

צמיד עם סוגר ויקטוריאני עם אבני אגט סקוטיות

ניתן לחלק את הסגנון בתקופה הויקטוריאנית ל 3 תקופות שיש ביניהן השפעה הדדית:

התקופה הרומנטית 1837-1860

התקופה המפוארת 1860-1885

התקופה הא-אסתטית או המאוחרת 1885-1901

תליון כוכב זהב עם פניני ים: מסמל את האור בקצה המנהרה

 התקופה הרומנטית –  1837-1860

 תקופה זו היא המשך ישיר לתקופה הג'ורג'יאנית בה היתה חשיבות רבה לסימבוליות של רגשות בתכשיטים. תכשיטים לא היו רק דבר יפה, הם גם סימלו משהו רומנטי ומסתורי, מסר אינטימי בין נאהבים, שי להוכחת ידידות וחברות, חגיגת אירוסין, זיכרון של נפטר אהוב. כך הופך התכשיט מפריט אופנתי למשהו בעל משמעות רבה יותר.

 בתקופה זו נכנסו לענף התכשיטים מוטיבים, כמו חיצים שסימלו תקווה, צלבים שסימלו אמונה, שיער שזור של אהוב רחוק, או סמלי אבלות. התכשיטים שימשו להבעת רגשות בצורה אינטימית ומוסווית. נחשים למשל, היו שיא האופנה בתקופה זו כסמל של אהבה נצחית. סמל זה נוצר לאחר שויקטוריה התחתנה עם אלברט, והוצגה טבעת האירוסין שלה שכללה נחש עם אמרלד משובץ בראשו (אבן הלידה שלה). נחש זה סימל אהבה אינסופית ותמידית והנחש הפך לטרנד אופנתי מרכזי.

תליון לב עם פנינים ןטורקיזים

 התקופה המפוארת –  1860-1885

תקופה זאת מאופיינת בתכשיטים ששואלים אלמנטים מסגנונות שמקורם בזמנים קדומים יותר. החייאה של הסגנון האטרוסקי לאור גילוי העיר פומפיי שבאיטליה, החייאה של הסגנון המצרי עקב גילוי הקבר של תות אנך אמון, ואלמנטים גוטיים, סלטיים וסקוטים, עקב חיבתה של המלכה ויקטוריה לכל הקשור לסקוטלנד. בעצם כל מה שהוא מסתורי, מרוחק ונותן הרגשה של רומנטיות וסודיות היה מאד נחשק. לאור השמועות על קשר רומנטי הבין המלכה ויקטוריה לבין ג'ון בראון, המשרת הסקוטי שלה, לאחר מות בעלה, נעשו אפנתיים מאד תכשיטים עם אבני אגט סקוטיות בתקופה זאת.

המוות הבלתי צפוי של אלברט ב 1861 גרם לאבל בכל שדרות העם כהזדהות עם ויקטוריה. הדבר השתקף בתכשיטים ששולבו בהם אמייל שחור, ג'ט (פחם), ואבן אוניקס שחורה. ויקטוריה הכתיבה את האפנה גם באבלה.

עגילים ויקטוריאנים 18 k מתאימים לסוף תקופה

התקופה האחרונה או הא-אסתטית –    1885-1901

שני העשירונים האחרונים של המאה ה-19, הם התקופה הא-אסתטית. בתקופה זו היה מגוון של סגנונות חדשים, שנתן ביטוי לריאקציה להתפתחות התעשייה והמכונות, והטיף לחזרה לטבע. סגנון הארט-נובו (האמנות החדשה) שאיפיין תקופה זו,  השפיע על האדריכלות, העיצוב וחפצי החן ותנועת הארטס אנד קרפטס, שהובלה על ידי האומן והסופר ויליאם מוריס, קבלה ביטוי שונה בארצות שונות כמו למשל סגנון היוגנסטייל בגרמניה. בתקופה זו היתה תשוקה לחזרה לטבע, לגנים ולצמחים והדבר השתקף גם בתכשיטים המעוטרים באלמנטים מעולם הצומח והחי.

טבעת ויקטוריאנית חתומה עם אמטיסט ופנינים

תליון ויקטוראני עם מסגרת זהב

 גם בזכויות הנשים חלו תמורות שהתבטאו בטרנדים שהופיעו בתכשיטים. נשים היו יותר חופשיות. הן הלכו ללמוד בקולג', עסקו בספורט ובפעילויות פנאי, ואימצו לעצמן אופנה שבה יכלו להיראות חופשיות, מתקדמות ומודרניות יותר. בתקופה זו החלו הנשים להילחם על זכות בחירה וניתן להן הכינוי סופראג'יסטיות suffragettes . אמנם כבר משנת 1860 נוצרו קבוצות נשים לא מילטנטיות שנלחמו על זכות הבחירה אך הן לא השיגו כלום ולכן נוסד הארגון המיליטנטי לשיווי זכויות ב 1903. צבעיו היו סגול לבן ירוק.  רק בשנת 1918 קיבלו הנשים באנגליה את הזכות להצביע. בתקופה זו השים החלו להתחרות בגברים על משרות כגון, הוראה, פיקוח, פקידות. בנישואין השתפר המצב כשעבר החוק לשוויון הרכוש בין הגבר לאישה ב- 1870. פתאום היה לנשים כסף משלהן וניתנה להן החירות לקנות תכשיטים בשביל עצמן.

תליון ויקטוריאני עם קמאו על אבן קורל

 דווקא בתקופה זו הנשים ענדו פחות תכשיטים,  מכיוון שהן  עבדו יותר, ובילו פחות בנשפים. התכשיטים היו יותר קטנים ועדינים. המודרניזציה חדרה גם לתחומי העיצוב והתחילו להשתמש בחומרים לא יקרים כמו כסף במקום זהב, כי מה שחשוב היה יופיו של התכשיט ולא ערכו הכספי. נציג בולט של תנועת הארט–נובו שצמחה באותה תקופה, היה רנה לליק בצרפת, שהיה פורץ דרך בתיאורי דיוקן נשי עם שיער מסוגנן בעבודותיו. הוא השתמש בצבעים עדינים של אבני חן, בצורות קמורות ומפותלות ובפרחים, וזכה לפופולריות רבה  באנגליה, שם ראו בו אמן מחדש ומוביל.

תליון זהב וכסף עם יהלומים בליטוש עתיק

 תקופה זו החזירה את הרומנטיזציה ואת עבודת היד כריאקציה למיכון ולתיעוש. התכשיטים הפכו ליותר קטנים ועדינים. השתמשו בהם במוטיבים של גרמי שמיים, אשכולות פרחים, חרקים, ותנועות מעגליות של הטבע. בתקופה זו אנשי התרבות הובילו את האופנה בתכשיטים והציבור נטה לחקותם ולקנות את מה שהם ענדו. שרה ברנרד למשל, בתפקיד קליאופטרה, ענדה שרשרת כסף וטורקיזים עם מוטיבים מצריים, ובעקבותיה נהר הציבור ורכש תכשיטים בסגנון הזה.

 דוגמאות אלה מצביעות עלו השינויים בתקופה הויקטוריאנית שמצאו ביטוי באופנה ובתרבות. מי שמתעניין בתהליכים חברתיים והיסטוריים יכול ללמוד הרבה רק מעיון ולימוד של הטרנדים האופנתיים שאפיינו כל תקופה.

 מכאן הייחוד שיש לתכשיטים עתיקים, ספרים ישנים, ריהוט עתיק וכדומה. מעבר ליופי ולהנאה שבשימוש בהם, וגם מעבר לערכם  המסחרי, הם פותחים בפנינו חלון להבנת חיי היום יום של בני אדם שהיו ממש כמונו, למרות שחיו לפני יותר ממאה שנה..

על טרנד נוסף מתקופת ויקטוריה תוכלו לקרוא בפוסט שהופיע בבלוג של אילה רז