פרס אנדי | הבלוג של אילה רז

אני אוהבת שוקולד. לא כל שוקולד, רק שוקולד נואר. 70% קקאו ומעלה. פעם אהבתי שוקולד חלב. אבל לפני כמה שנים בפריס, יצא לי לטעום שוקולד נואר. ומאז אני והוא ביחד. כל הזמן. גם בדיאטה אני מרשה לעצמי קובייה אחת ביום. המחקר מראה ששוקולד טוב ללב, ואפילו אם המחקר הזה ממומן ע"י יצרני שוקולד, לי לא אכפת. אני קונה. לא את המחקר. את השוקולד.

בשבוע שעבר היה בסופר שלנו מבצע 2 חפיסות שוקולד שוויצרי 72% קקאו ב-10 ₪. כמובן שקניתי. איך לא? כשחפיסת השוקולד הראשונה הגיעה אל סופה המר והתכוונתי לזרוק את העטיפה לזבל, גיליתי שמשהו מודפס על העטיפה מבפנים. הדפוס היה מטושטש ובאותיות קטנות, אבל ציור כף רגל על חפיסת שוקולד נראה לי מסקרן עד כדי כך שהדלקתי את האור והרכבתי משקפיים. והנה מה שהיה כתוב: