ביקורת | הבלוג של אילה רז

את לא מאמינה שיש דברים כאלה עד שזה קורה לך. פתאום יש לך בלוק. לא, לא איטונג. בלוק בראש. שום רעיון כתיבה לא מצליח להגיע למוח שעובד בקדחתנות על ריק וכל הניסיונות לפרוץ את החסימה נראים כמו מרק תפוחי אדמה.

יום ראשון- תפוחי אדמה

יום שני- תפוחי אדמה

יום שלישי – הפתעה נעימה…שתי מנות תפוחי אדמה!!!

שזה אומר בשפה פשוטה עוד רעיונות מאותו השום-כלום. רעיונות משומשים. רעיונות ממוחזרים. רעיונות בנאליים. רעיונות טריוויאליים. שום דבר לכתוב עליו הביתה.

אני מסתובבת מסביב לבלוק, זאת אומרת, מסביב לבלוג. מזפזפת קצת בגוגל, מרפרפת קצת ביו-טיוב וכלום. המוזה, או איך שקוראים לה, כבר לא גרה כאן יותר.