הקיץ כבר כאן. אפשר להרגיש אותו באוויר. כשאני צועדת בבוקר אני ממש מזיעה. זה לא נעים לי לצעוד כשחם, אבל אני חושבת שמוכרחים. כמו שמוכרחים לקחת תרופה… בשעה 06:30 אני קורעת את עצמי מהמיטה במצב של זומבי מוחלט, נכנסת לבגדי ספורט אקראיים ויללה… אני יוצאת לדרך.
אני צועדת בגינה הציבורית שליד הבית וברחובות המקיפים אותה. מסלול נעים. ציוץ ציפורים, תקתוק של נקר ועורבים שמתבוננים בי בחשדנות ובסקרנות. החלק הכי קשה בלצעוד זה פרק הזמן שעובר מן הרגע שקמתי ועד שהגעתי לדלת היציאה. אם עברתי את זה- אני כבר אצעד… השאר הוא עניין טכני: 45 דקות הליכה, 15 דקות תרגילי התעמלות והעניין מאחורי. היום זה הצליח. מה יהיה מחר???
ואיך עוד יודעים שכבר קיץ? כשאני מגיעה הביתה אחרי הצעידה, אני כבר לא רוצה לחבק כוס שוקו חם כמו בחורף, ובצהריים, כשאני רעבה, מרק אפונה סמיך עם נקניקיות כבר לא עושה לי את זה, אבל סלט חסה פריכה עם יוגורט בופאלו – דווקא כן! ואחר כך, אולי אבטיח מתוק עם גבינה בולגרית? זאת באמת אופציה ששווה לחשוב עליה. אבל…. אימא'לה!!! ראיתי ג'וק!!!! ג'וק מעופף!!!
- אם נראה לכם שאין מה לעשות עם ג'וק חוץ מלצרוח…תביטו בהשראה שלו על גוטייה לקרוא את המשך הרשומה «
לכל אלה שהתעצלו/ לא מצאו זמן/ שכחו לבקר בתערוכה 'הי בובה' בעין-הוד יש לי בשורה משמחת: התערוכה מוצגת בימים אלה בקניון רמת-אביב. הזדמנות נהדרת לקנות ולהנות!!!
הבלוג של אילה רז 