You are currently browsing the daily archive for 12 בספטמבר 2015.
לאחל לאחרים 'שנה טובה', זה קל. אפשר לאחל אושר. אפשר גם לאחל בריאות. ואפשר הצלחה שזה גם אושר וגם בריאות. זאת ברכה גלאט כושר ומאה אחוז פוליקלי קורקט. לא חמה מדי ולא קרה מדי . מתאימה לכל אחד, בין הוא מצד ימין של המפה הפוליטית ובין אם- משמאל. בין מזרחי ובין אשכנזי. בקיצור, הדרך המושלמת ללכת בין הטיפות (ולא אמרתי 'לצאת יבש'- כי אין אופציה כזאת. בדוק!)
לאחרונה, שמתי לב, שכולם נזהרים מאוד מן הברכה 'שנת שלום', שחס וחלילה לא יחשבו עליהם שהם שמאלנים נאיבים, או ימנים מתלהמים. ומה מוזר, שבין כל האיחולים והחיבובים (לייקים) ההולכים ונערמים בדפי הפייסבוק שלי לקראת השנה החדשה- נפקד מקומה של הברכה הותיקה 'שנת שלום'. ברכה שכיכבה עד לא מזמן בכל ה'שנות טובות', עם הזהבים והנצנצים וגם -בלי. אז מה זה בא ללמדנו? שנהיינו ציניים? שנהיינו ריאליים? שהפסקנו לחלום? או שהמילה 'שלום' פשוט נשחקה משימוש יתר ויצאה להפסקה עד להודעה חדשה?
עד כאן, ברמת הכלל. אבל כשאני רוצה לאחל לעצמי ברכת שנה טובה – אני צריכה להיות ספציפית. מדוייקת. מהוקצעת. מלוטשת ומבריקה. ומרוב ההגדרות וההגבלות שאני מציבה לעצמי- אני מראש מוותרת על המשימה.
והנה הפעם, אני הולכת לאחל לעצמי את כל מה שלא העזתי לאחל עד היום. ואפילו מוסיפה המחשה.
שאמשיך ליצור ואמשיך לחקור בחדר העבודה הרגוע שלי בבריאות טובה ובשקט נפשי.
הבלוג של אילה רז 