בין אם נרצה בכך ובין אם לא- הבורקה  היא כאן בשביל להישאר, ובתעשיית ה'שמטעס ביזנס'  האמריקנית- כל מה שהאנשים (או הנשים) ירצו לקנות- יימצא מישהו  שישמח לייצר זאת עבורם ולעשות מזה כסף. כך קרה גם  עם ה'בורקה' לנשים המוסלמיות. אמנם לבוש זה  נוגד את החופש הבסיסי של האישה, כובל אותה ומשאיר אותה בחשכת ימי הביניים, אבל זה לא מפריע כלל לתעשיין האמריקני ה'נאור' לייצר בורקות מכל הסוגים והמינים ולשפשף ידיים בסיפוק כאשר הקופה הרושמת משקשקת עם מכירת עוד ועוד בורקות. אותו תעשיין, שאשתו היא מן הסתם פמיניסטית נאורה, אינו מוטרד כלל מכך שהבורקה מנציחה את מעמדה הנחות של האישה המוסלמית, שעקרונות הלבוש שלה נקבעים לא על פי בחירתה או רצונה, אלא על פי חוקי השריעה.

burka berbery

בורקה מהקולקציה של ברברי לחורף 2013

עולם הכלכלה הגלובלי. מעולם לא היה ציני יותר.  שום ערכים לא מסיטים אותו מ'כלל הזהב' שהוא: לעשות כמה שיותר כסף ומה שיותר מהר. לכן, חנויות הביגוד מציעות למוסלמיות האמריקניות שלל דוגמאות של בורקה. וגם באירופה ניתן להשיג בורקה בכל דגם רצוי. אפילו חברות כמו 'ברברי' הוציאו לשוק בורקות בדגם משבצות אופייני וגם דונה קארן, הציגה קולקציה של בורקות יקרות ואיכותיות למי שיכולה או מוכנה לשלם.

חוקר התרבות, טיטוס בורקהארט (1908- 1984) שהתאסלם, טען, שחשיבות הלבוש בעולם המוסלמי היא בכך שהוא מצליח לבטל את הדימוי של הגוף האנושי ומאפשר למוסלמי ליצור לעצמו את הדימוי הרצוי. ומה עם המוסלמית? מישהו שאל אותה אם זה מה שהיא רוצה?

מעצב האופנה הטורקי, חוסיין שאלאיאן, שמצליח, כבר יותר משני עשורים, לבטא באמצעות האופנה את פילוסופית החיים שלו, הציג בשנת 1996, את הקולקציה המחאתית שלו בהשראת הבורקה.  בקולקציה זו הוא מתעמת עם זהות, נשיות וצניעות, כאשר שש הדוגמניות המציגות את הבורקה, לובשות כל אחת בתורה, פחות ופחות חלקים מן הבגד המסורתי עד שהאחרונה היא עירומה לגמרי ורק פניה מכוסות. בכך הוא הצליח להוכיח שלא משנה כמה חשוף יהיה הגוף הנשי- אם הפנים מכוסות לא ניתן יהיה לזהות אף דוגמנית, שכן, שזהותה נעלמה כליל.

hussein chalayan burka

בניסיון לעצור את לבישת הבורקה בחברה המערבית, אסר בית המשפט הצרפתי, בשנת 2004, על תלמידים ותלמידות בבית הספר להגיע לבית הספר עם סימנים דתיים כלשהם. באפריל 2010, נאסרה בבלגיה לבישת הבורקה במקומות ציבוריים. בצרפת נחקק באוקטובר 2010 חוק נגד כיסוי מלא של הפנים במרחב הציבורי. החוק המכונה "חוק הבורקה"‏[41] מיושם מאז ה-11 באפריל 2011.

 

 תצוגת אופנה של בורקות בחסות ביל מאהר

תצוגת אופנה של בורקות בחסות ביל מאהר

ובכל זאת, אופנת הבורקה עולה כפורחת. ובאופנה כמו באופנה, לפעמים המרווח שבין מקור ההשראה לבין הדגם הסופי רחוק כמו המרחק שבין הבורקה לביקיני. וכאן, הגענו ישר להמצאה המזרחית- מערבית חדישה: הבורקיני.

 

אז מה זה בעצם בורקיני? בורקיני הוא בגד ים המכסה בשלמות את הגוף ואת הראש חוץ מהעיניים. הוא עשוי מלייקרה גמישה ומאפשר למוסלמיות דתיות לשחות, או לפחות להיכנס למים. ההמצאה מיוחסת למוסלמית הולנדית, שניסתה להיכנס לבריכת שחיה בהולנד עם בורקיני ואילו שומר הבריכה מנע זאת ממנה בטענה שזה איננו בגד-ים. כמובן שסביב זה התחולל ויכוח ציבורי נוקב, שלא ניכנס אליו כאן.

בורקיני

באפריל, 2013, הציגה חברת "דיזל" את הניג'אב (בגד המכסה את כל הפנים חוץ מהעיניים) העשוי דנים על דוגמנית מקועקעת שלידה כתוב המשפט "אני לא מי שאני נראית!" הרעיון הוא של ניקולא פורמיצ'טי, שהצטרף לאחרונה לדיזל, ומבטא את המחאה הנשית האילמת בעת לבישת הניג'אב. הקונפליקט שבין הבורקה או הניג'אב, המנציחים שניהם את האפליה המגדרית, לבין הדנים המייצג את הדמוקרטיה באופנה – בא לידי ביטוי בדגם זה, המשקף  את התנגדות העולם המערבי לאסלאם הרדיקלי ולחוקי השריעה.  הדוגמנית הלובשת את הניג'אב כ'טופלס' , ללא חלק עליון, מייצגת בלבוש זה מחאה אנטי דתית חריפה.

הבורקה המחאתית של דיזל

הבורקה המחאתית של דיזל

 

ויש מי שחושב גם על דור ההמשך. חברת מאטל הוציאה לשוק בובות ברבי לובשות בורקה. ציניות בעולם הכלכלה הגלובלית כבר אמרנו?

בובות ברבי של מאטל בלבוש בורקה

בובות ברבי של מאטל בלבוש בורקה

הטרנד הכי 'קול' בעולם המוסלמי, שאותו לובשות הפשניסטות המוסלמיות,  חובבות האופנה, הוא Hijabistas ערבוב של בגדים מוסלמים מסורתיים עם ג'ינס ועם פריטי אופנה גבוהה ונמוכה. בלוגים בנושאי אופנה מוסלמית המציגים לבוש מסוג זה, צצים ונעלמים מהר (מעניין למה?) אך תצוגות אופנה המציגות  בורקה וחיג'אב בואריאציות שונות מתקיימות  במזרח ובמערב.

בורקה פולנית3

בורקה כלבוש רומנטי של המותג  הנורווגי 'מרקד מוסקבה' Marked Moskva

בשנת 2011 הושק מגזין הנשים המוסלמי 'אללה' (אוקסימורון בפני עצמו) ובדובאיי נעשים כל המאמצים כדי  להפוך את האמירות העשירה לבירת האופנה המוסלמית.

ויש גם אופנת פאנק מוסלמית, בהשראת ספרו  של מישאל מוחמד נייט (Michael Muhammad Knight) שנקרא 'The Taqwacores' v העוסק בחריגים בעולם המוסלמי. ומתברר שיש לא מעטים כאלה. בהשפעתו, הציגה טסנים סאייאר (Tesnim Sayar), מעצבת אופנה דנית צעירה, ממוצא מוסלמי,  גרסה משלה למוסלמית פאנקיסטית, הלובשת בורקה המכסה את זרועותיה, רגליה וגופה, אך חושפת את פניה וחובשת על ראשה ברדס פאנקיסטי אופייני.

בורקה פנקיסטית

 

עוד בורקה מבית היוצר של מרקד מוסקבה

בורקה של המותג הנורווגי מרקד מוסקבה

 

ולסיום, קצת היסטוריה: כאשר המעצב הצרפתי פול פוארה, הציג בשנת 1911, בסלון הפריסאי שלו את 'מכנסי ההרמון' לנשים, נחשבו מכנסיים אלה לפריט אופנה נועז שאתגר את אופנת המערב הוויקטוריאנית, שהייתה באותה עת, שמרנית וחסודה.  מכנסיים נועזים אלה נלקחו מלבוש הנשים המוסלמיות והם מופיעים גם ב'סיפורי אלף לילה ולילה' כבגדים שלובשות הנשים בארמון החליף. כיום נראה הבגד הנשי המוסלמי, לעיניים מערביות, בלתי רלבנטי ונוגד את הקדמה, וזוהי בהחלט סוגיה מעוררת מחשבה. איך קרה שלפני כמאה שנה, נחשב הלבוש הנשי המוסלמי לנועז ופורץ דרך בעולם המערבי, ואילו כיום הוא מתקבל במערב, כרגרסיה אנכרוניסטית?

קשה שלא להעלות על הדעת, בהקשר זה, את מסעי הצלב, כאשר אירופה המתקדמת נסוגה בחסות  הנצרות הרדיקלית, מן הקדמה אל חשכת ימי הביניים.

לצערנו, רדיקליזם דתי קיצוני מעולם לא בישר טובות, לא אז ולא היום. לא בעולם הגדול וגם לא בישראל הקטנה.

מודעות פרסומת