איך שיר נולד אתם כבר יודעים. יונתן גפן סיפר  על זה באחד משירי "הכבש השישה עשר". אצל גפן, שיר נולד כמו צחוק שמתחיל מבפנים ומתגלגל החוצה. כמו תינוק  שמתחיל ללכת לבד. ובציטוט מדוייק זה הולך כך: "מחבר שלוש מילים, מחמם על אש קטנה ורץ מהר להביא בצל מהשכנה. מוסיף שני חרוזים, קצת פלפל, קצת מלח,  מערבב שלושה כבשים וזורק קובייה של קרח".

ואיך נולד ספר הילדים שלי "הנעליים המופלאות של טולי"? תתפלאו. בכלל לא כמו שיר.

הספר "הנעליים המופלאות של טולי"

הספר "הנעליים המופלאות של טולי"

בשנת 2005 לקחתי קורס בפאוור פוינט והייתי צריכה להכין תרגיל עם כמה תמונות וטקסט. דפדפתי בגוגל וחיפשתי תמונות של חיות. חשבתי להכין איזו מצגת על ג'ונגל או משהו כזה. כולה תרגיל. מה יש כאן להשקיע? פתאום קפצו לי מול העיניים כמה תמונות נחמדות של צבים ושמרתי אותן במחשב, על שולחן העבודה, כדי שיחכו בשקט לטקסט לכשיגיע. חיפשתי טקסט מתאים ושום דבר לא נראה לי, אז החלטתי לחבר טקסט משלי שילווה את תמונות הצבים. הטקסט שחיברתי היה על משפחת צבים שבה השתתפו שני צבים וצבה אחת שיצאו לטיול עם אימא צבה בשדה.

המצגת ההיא התפתחה לספר ילדים חביב בשם "צב, צבה ועוד צב" שבשלב  כלשהו  אפילו עמד לצאת לאור, אבל אז, בגלל  סיבות שלא אפרט כאן ירדה האפשרות הזאת מעל הפרק.

 שלושת הצבים מהספר הראשון שלא יצא לאור. איירה: חגית רשמן

שלושת הצבים מהספר הראשון שלא יצא לאור. איירה: חגית רשמן

מתוך משפחת הצבים הנחמדה ההיא אהבתי ביותר את הצבה שנקראה  "צביאלה". היא הייתה צבה תמימה, חמודה ו"ילדתית" שאהבה בגדים, כובעים ונעליים, והרגשתי שכל ילדה יכולה להזדהות אתה בקלות.

עברה שנה. עברו שנתיים ומשפחת הצבים שלי שכבה בהקפאה עמוקה, עד ש…יום אחד כשישבתי ליד המחשב קפצה לי פתאום מול העיניים הצבה צביאלה. היא תבעה את עלבונה. כל כך הרבה זמן בהקפאה? נו?????   ופתאום… המילים זרמו מאליהן, ועוד באותו ערב חגגתי את לידתה של הצבה צביאלה.

כמובן שהסיפור הראשוני עבר הרבה תיקונים, שינויים והתאמות. סיפור ילדים צריך להיות מאוד מדוייק ולמרות מה שאולי נראה לכם, דווקא בסיפור ילדים צריך לעבוד קשה מאוד עד שכל מילה מיותרת מפנה את מקומה, וכל מילה גבוהה מדי מנמיכה את קומתה, והטקסט זורם וקולח, אבל לגמרי טבעי ובהחלט לא מתאמץ או מתחכם. כי אם לא- הקורא הצעיר מרגיש את הזיוף מיד. וכך, למרות שעל פניו הסיפור היה מוכן, עבדתי שוב ושוב על הטקסט, החלפתי פה מילה ושם משפט, קיצרתי משפטים ארוכים מדי, שייפתי פינות מחוספסות, והתאמתי חרוז לשורה ומילה למשפט עד שהייתי מרוצה. כמובן  שבגלל הפרפקציוניזם ההסטרי שלי עבדתי על הטקסט, שכולל רק כ-300 מילה, כמעט חצי שנה. זה לא אומר שעבדתי כל יום  מהבוקר עד הערב, אבל מדי יום ולפעמים גם כמה פעמים ביום קפצתי להגיד שלום לצביאלה ועל הדרך שיניתי עוד מילה פה, ופסיק או נקודה שם.

הגיע הרגע שבו לא מצאתי עוד מה לשנות, לגרוע, או להוסיף, והחלטתי לבדוק את סיכויי הספר מול הוצאות הספרים. שלחתי את הטקסט ל-5 מו"לים מוכרים. חיכיתי כמה שבועות ואז… בהוצאת "דני" הודיעו לי שהסיפור  לא מתאים להם, בהוצאת "הקבוץ המאוחד" אמרו שאולי כן אבל עוד לא החליטו, והשאר פשוט לא ענו לי ואפילו לא החזירו את כתב היד.

אחרי שהגיעה התשובה הסופית מהוצאת הקבוץ המאוחד שבה נכתב "לצערנו לא נוכל להוציא את הספר שלך לאור בגלל קיצוצים בתקציב, למרות שאנחנו חושבים שהוא ראוי", נכנסה שוב צביאלה להקפאה לפרק זמן בלתי ידוע.

וכאן התערבה המקריות, שאפשר  גם לקרוא לה בשם יד הגורל. וכך זה קרה: בדצמבר 2012, חיברה מאיה, נכדתי המתוקה, בת התשע, את ספר הקומיקס הראשון שלה ואני הבטחתי לה שאכרוך לה אותו כמו "ספר אמיתי". חיפשתי איך לקיים את הבטחתי ואז גיליתי להפתעתי המוחלטת, את שיטת ההוצאה לאור של ODB on demand book, שמאפשרת להוציא לאור כל ספר שהוא, מבלי להשקיע כסף בהדפסת אלפי ספרים שאולי לא יהיה להם דורש, מתוך עקרון פשוט והגיוני: כשתגיע הזמנה- יודפס הספר בדפוס דיגיטלי ויישלח אל המזמין. וכך, כמות הספרים שתצא לאור- תהיה בדיוק בהתאם לביקושים.

כריכת הספר של מאיה רז de kip strip

כריכת הספר של מאיה רז
de kip strip

כשהיה לי ברור שזאת השיטה הנכונה בעבור הספר שלי, התחלתי לחפש מאיירת כלבבי. עבודתה של המאיירת על ספר ילדים חשובה לא פחות מאשר הטקסט, מכיוון שהיא הופכת את המילה האבסטרקטית לאיור מוחשי, שכל ילד וילדה יכולים להתבונן בו ולהזדהות אתו.

zviela

הסקיצה הראשונה של הצבה שאיירה עירית אבידב (שחרור) גרמה לי להתאהב בה ממבט ראשון

 

קבלתי מספר שמות של מאיירות מוכשרות והראשונה שפניתי אליה הייתה עירית  אבידב (שחרור). שלחתי לה את הטקסט ובקשתי ממנה שתשלח לי סקיצה ראשונה של הצבה צביאלה. ברגע שראיתי את הסקיצה הראשונה ההיא, היה ברור לי מעל לכל ספק כי אין לי יותר מה לחפש. שלחתי לה מייל קצר "את תהיי המאיירת של הספר שלי".

כפולה ראשונה מתוך הספר איור: עירית שחרור (אבידב)

כפולה ראשונה מתוך הספר
איור: עירית שחרור (אבידב)

במשך שלושה חודשים של עבודה מאומצת, ראיתי איך הספר הולך ולובש צורה. התקשורת  בין עירית וביני הייתה מעולה ועירית התגלתה לא רק כמאיירת מחוננת, אלא גם כבן אדם שנעים לעבוד אתו. החלפנו דעות והשגות, הצענו הצעות ובדקנו אפשרויות. זה היה תהליך מרתק ומפרה אשר משתקף לדעתי (לגמרי אובייקטיבית…) במוצר הסופי.

כאשר הספר היה קרוב לסיום, עלה על הפרק  שינוי השם של הצבה. זה נבע מהנחת עבודה שהספר עתיד לצאת לאור גם באנגלית ו"Zviella" באנגלית נשמע ממש מוזר , ואז נאלצתי להודות שגם בעברית "צביאלה"  נשמע כמו שם של מישהי מהפלמ"ח… בקיצור, התחלנו לשחק עם שמות שמתחברים ל"turtle". קודם דברנו על Tina ואחר כך עלה השם Tolie שנשמע חביב וקליט. וכך התחלפה לה צביאלה בטולי ומכיוון שיש בסדרה עוד שני צבים אז היה קל להתאים להם את השמות Toby  ו- Tomy.

אז הנה לפניכם הסיפור שמאחורי הסיפור. ועכשיו כשאתם יודעים על גלגולי הספר כמעט הכול, נשאר לכם רק לרכוש אותו ולאמץ אל לבכם בחום את טולי, הצבה החמודה שמשתוקקת לחברים חדשים.

והנה הלינק. הקליקו ותקבלו לביתכם את הספר המקסים "הנעליים המופלאות של טולי".

http://www.odb.co.il/product.php?id_product=115101

מודעות פרסומת