12 | ינואר | 2013 | הבלוג של אילה רז

זיכרון השלג הראשון מחזיר אותי לשנת 1950. בוקר חורפי וקר בטבריה של ילדותי. אני פותחת את הדלת אל החצר, ומרגישה משהו שונה. לובן מוזר מכה בעיניים וצריבת קור מעקצצת באף.

שלג? אני לא לגמרי בטוחה…כן, שלג! אני יודעת פתאום. נזכרת בספר 'פצפונת ואנטון' של אריך קסטנר. רואה את פצפונת יוצאת אל השלג בלילה קר, כשהיא מחופשת לילדה עניה, בשביל לקבץ נדבות. מקום אחר. ארץ זרה. כמה מפתיע לגלות שכל הספרים שקראתי בילדותי, התרחשו במקומות רחוקים, מושלגים וזרים. ופתאום. כאן אצלנו, בחצר. שכבה לבנה ופריכה נחה ברכות על עלוות הברושים, על התאנה העירומה, על ענפי הלימון שבגינה. מחפה את שביל הבטון האפור, המוליך אל הבית, בשמיכת מוך צחורה ואוורירית. לקרוא את המשך הרשומה «