You are currently browsing the monthly archive for ינואר 2011.
פתיחת התערוכה "פוסט פוסיל" התקיימה ביום רביעי, 26 בינואר, 2011, במוזיאון העיצוב בחולון . בתחילת הערב הוזמנו האורחים לנשנש מן הכיבוד האסתטי והיצירתי שהונח על שולחן ארוך ברחבה הפנימית של המדיטק, ואחר כך הרצתה אוצרת התערוכה, לי אדלקורט, על הקונספט של התערוכה.
שיר אתר השתמש בעבודה זו בבד לבוד מחומרים ממוחזרים המדמה ערימות שחת.
נתחיל בשאלה: איך ממחזרים כבשה? לא, אני לא מתכוונת כאן לשיבוט של דולי וגם לא לשום שיבוט אחר. אני מתכוונת דווקא לכבשה סרוגה מצמר ממוחזר. כבשה רכה שכל ילד היה רוצה לחבק במיטה לפני שהוא נרדם.
כבשה סרוגה מצמר ממוחזר
ממש אירוני לחשוב שצמר של כבשה הופך להיות כבשה בפני עצמה לאחר תהליך טריוויאלי שנראה קצת כמו לופ: קודם גוזזים את הצמר, אחר כך מכבסים, מאשפרים ומנפצים ואז טווים מן הצמר חוטי סריגה. מחוטים אלה סורגים אפודות, צעיפים, צעצועים ובמקרים יצירתיים במיוחד אפילו אוטובוס או בית. לקרוא את המשך הרשומה «
אני לא יודעת איך אתם, אבל אני ממש אוהבת להיות בבית. גם כשאני בנסיעה רחוקה, מופלאה ככל שתהיה, הרגע שאני הכי אוהבת הוא הרגע שבו נוגעים גלגלי המטוס שוב על הקרקע בנתב"ג ואני אוספת את המזוודה שלי וממהרת הביתה . אני מכירה אנשים שיכולים לעבור חיים שלמים מחוץ לבית ולא מרגישים שמשהו חסר, אבל אני לא. לכן אני לגמרי מבינה את אריק איינשטיין כשהוא שר 'אוהב להיות בבית'.
ממש כמו דורותי ב'הקוסם מארץ עוץ' שמצליחה לחזור לעצמה מהביקור הדמיוני בארץ עוץ רק כשהיא מתרכזת באמירת המנטרה המונוטונית 'אין כמו הבית…' – כך גם אני. לקרוא את המשך הרשומה «
ילדה קטנה הולכת להצגה יומית בקולנוע בפעם הראשונה בחייה. טבריה. סוף שנות ה-40. במרחק של מאתיים מטר זה מזה ניצבים שני בתי הקולנוע המקומיים: "קולנוע אביב" ו"קולנוע אלישבע". "אביב" הוא בנין מרובע, אפרורי, נטול דמיון. "אלישבע" ("אליזבט" במקור) – בנין ארט-דקו מקסים, עם כיפה מצופה אבני צפחה ודקלים מסביב.
- כך נראה כיום קולנוע אלישבע, לשעבר ,שהוסב לבית מלון
יש לי סימפטיה לצבים. יצורים כל כך איטיים וכל כך מגושמים, שיש להם מעט מאוד דרישות מהחיים: אדמה מתחת לרגליים, כמה עלי חסה והם מסודרים. במרוץ בין הארנב לצב- אני תמיד ל טובת הצב. אולי בגלל שהוא יוצא למשימה חסרת סיכוי…ואולי בגלל שאני נוטה באופן בסיסי לטובת כל אנדר-דוג שמצליח להפתיע.
צב יבשה מצוי
זמן הוא מושג טעון, שמשמעותו מתעצמת ככל שאתה מוסיף נרות לעוגת יום ההולדת שלך. משעברת את גיל 60 שוב אינך יכול לחשוב קדימה נטו, מכיוון שבכל חשיבה כזאת נכלל גם הברוטו: סך כל הניסיונות המוצלחים יותר והמוצלחים פחות שצברת בחייך, שנות הלימוד שמאחוריך, הטעם שלך שהתגבש בשנים שבהן גילית את זהותך ועוד מרכיבים תלויי זמן שלא ניתן לנתק אותם באופן מוחלט מאישיותך.
ציור של דאלי 'העקביות של הזמן' 1931
הבלוג של אילה רז 