"גילוי וכיסוי בבגד: היבטים פסיכולוגיים של הלבוש" זה היה נושא הכנס שהתקיים ביום חמישי, 18 במרץ, 2010, בחוג לפסיכולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן .העובדה שיש התייחסות אקדמית לבגד הוא מבחינתי סוג של הכרה בעובדה שבגד הוא לא רק "בגד הוא בגד הוא בגד" אלא הוא גם מצב תודעתי וקיומי.
כאחת שמתקוממת על כך שנושא האופנה זוכה אצלנו בתקשורת בעיקר לאזכורים נבובים מסוג "פרויקט מסלול", "דוגמניות", "אוסקר האופנה" או אייטמים דומים מהסוג הצהוב, שמחתי מאוד על קיום האירוע וכמובן שהגעתי לכנס. לא, אני לא הולכת לייבש אתכם עם תקצירי ההרצאות (המעניינות ברובן) אני אקדיש פוסט זה
לכמה מחשבות משלי הקשורות בנושא אופנה. נתחיל בסמיוטיקה ופה הפתעה : דווקא בעברית שמות הבגדים מתקשרים להיבטים שליליים. אם זה בגד- בגידה, או מעיל-מעילה, שלא לדבר על חולצה שכנראה נועדה לחליצה ואפילו סנדל שהופך להיות פעולה כוחנית כשהוא קשור לרכב (סינדול).
זה כנראה מתחבר לתפישה היהודית האומרת "הטוב מכל המלבושים שבעולם- כשילבש אדם דעת". מול השלילה של נושא הלבוש עומד הפתגם היהודי החיובי שאומר "הלבוש עושה את האדם" וכאן אני רוצה להזכיר את מה שעושה הלבוש בשביל ליידי גאגא. נושא זה הועלה על ידי שחר אטואן בהרצאתו ביום העיון הנ"ל

ליידי גאגא: נסיכה או צפרדע???
כשדיבר על ליידי גאגא כעל דוגמא פוסט מודרניסטית של אישה שחייבת את קיומה לאופנה שכן, ללא האופנה שהיא ממציאה ומשכללת כל הזמן היא תחדל להתקיים כתופעה חסרת תקדים כפי שהיא כיום.

ליידי גאגא בשמלת הבועות: תופעה או בועה?
ליידי גאגא ממחישה את המצאת העצמי באמצעות אופנה ביזארית יותר ויותר ועל כך ניתן לכתוב פוסט מיוחד.
אז למי שחשב שלהגדיר אופנה זו משימה פשוטה, כדאי לדעת שיש המון הגדרות למילה "אופנה" ואני לא מתכוונת כאן להגדרה המילונית. באחד הקורסים שלימדתי ב"שנקר" ביקשתי מהסטודנטים למצוא 30 הגדרות שנתנו מעצבי אופנה למילה "אופנה" ולמרבה הפלא, לאורך השנים שלימדתי קורס זה, רק לעתים רחוקות פגשתי פעמיים את אותה הגדרה.
והנה מספר הגדרות : "אנחנו מעדיפים לשקף את נקודת המבט שלנו על המציאות דרך בגדים" (מרטין מרג'יאלה)

מרטין מארגיאלה ( 2008 ) וצווארון מתנפח: בועת האופנה או מסר אפוקליפטי?
"להיות לבוש היטב לא קשור בבגדים טובים, זה שאלה של איזון והגיון, זה לדעת מי אתה." (אוסקר דה לה רנטה) "
"עליך להבין אנשים כדי ליצר בשבילם בגדים, מכיוון שהבגדים אינם קיימים במובן המופשט." (ביל בלאס)
והנה כמה דוגמאות לבגד שעושה… לא, לא את האדם, אלא את סנופי, הכלבלב החכם, למייצג סגנון באופנה.

סנופי באופנת איסיי מיאקה: יותר יפאני מיפאני

סנופי באופנת מיסוני: סריגים קסומים או אופנה קוסמית?
דוגמאות מקסימות אלה לקוחות ממיצג אופנה יפאני שמומלץ לראותו במלואו.
ויש כמובן את ההתייחסות לבגדים במקרא ומספיק לדבר על כתונת הפסים של יוסף כדי שניזכר בסאגה התנ"כית

עטיפת האלבום כתונת הפסים של יוסף
הממחישה באופן דרמטי איך הופך הבגד לגיבור הסיפור בפרשת יוסף ואחיו.
והנה דוגמא אחת מרבות מתוך האמנות הישראלית הממחישה העברת קונספט באמצעות בגדים.
בציור של אלי שמיר, יליד כפר-יהושע. נראים האמן ובנותיו בשדה, לבושים כולם בבגדים לבנים

הציור של אלי שמיר ומשמעות הבגדים הלבנים
שמיר עצמו כורע על האדמה ומחזיק בידיו מחרוזת הדומה למחרוזת תפילה והבגד שהוא לובש נראה כמו בגדי הטקס של המשרתים בקודש. בנותיו לבושות כתונות לבנות ארוכות הנראות כבגדי כלולות. באמצעות הלבוש מבטא שמיר את תפישתו הפילוסופית שעבודת האדמה היא עבודת קודש והקשר שבין האדם לאדמה דומה לברית נישואים.
אפשר לכתוב על הבגדים ומשמעותם עוד תילי תילים של פרשנות פסיכולוגית- סוציולוגית- דתית- אנתרופולוגית, אבל מכיוון שזהו פוסט ולא מאמר אסתפק בזה.
לסיום אצטט פתגם רוסי שאומר: "מקבלים את פניך בהתאם למלבושך, נפרדים ממך בהתאם לשכלך" כלומר, יש לנו סיכוי לתקן את הרושם השלילי שעשינו כאשר הופענו בבגד הלא נכון למסיבה/ראיון עבודה – אבל אז אנחנו חייבים להשתדל כפליים כדי לצאת מבריקים במיוחד…
14 תגובות
Comments feed for this article
17 בינואר 2023 בשעה 12:21
Tucker C
Thiis is a great post
15 בדצמבר 2013 בשעה 10:20
אפנה, זה טוב ליהודים? | The Ohana Fashion Session
[…] פני אפנה, או כפי שאומר פתגם יהודי אותו מביאה איילה רז בפוסט מעניין שכתבה בנושא דומה: "הטוב מכל המלבושים שבעולם- שילבש אדם דעת". ובאמת, […]
3 בינואר 2014 בשעה 12:01
ayalaraz
תודה רבה על האיזכור.
29 בינואר 2011 בשעה 08:26
מרים ברוק כהן
אילה
הבלוג שלך זה כמו איזו תיבת תכשיטים עם מדורים נסתרים, כל פעם אני רואה עוד תכשיטון צץ.
אותי תמיד ענין איך כותנת הפסים הפכה בתנ,ך הנוצרי לmulticolored, בעיקר לאחר שראינו אריגים שונים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות, ולאחר ידיעתנו שפעם לא היה קל כל כך לצבוע חוטים. לא סתם מבקש יעקב אבינו לקבל מחותנו לבן את כל הכבשים הצבעוניות, שלהן היה צמר שחור וחום טבעי. כך שאפילו אם כותנתו של יוסף הכילה כמה פסים שחורים וחומים בתוך הרקע הלבן שה כבר היה משהו מיוחד.
את התמונה הזאת של אלי שמיר לא הכרתי, והיא מאד מענינת. אם מותר לי לצטט את כתיבתי, הרי בשנת 2000 כתבתי לחיה גרץ-רן 'דף גלריה' שבו התיחסתי לציורים שבהם היא מציירת את החלוצות בלבן. הטקסט נמצא http://www.graetz-ran.co.il/pub/brock.html
אני סקרנית האם אלי שמיר עבד עם צילום כלשהו.
ואילה את צודקת אפשר לכתוב על בגדים הרי אוורסט של פירושים
תודה לך על כל הכתובים היפים כאן.
מרים
2 באוקטובר 2010 בשעה 04:35
אלה
בדקתי והיא לא ערומה: http://www.kingofpeople.com/wp-content/uploads/2009/03/lady-gaga-bubbles.jpg
כתבה מעשירה ומעניינת! אהבתי את הסמנטיקה בעברית.
2 באוקטובר 2010 בשעה 08:32
ayalaraz
אלה היקרה, אין דבר יותר מפתיע ומתגמל מאשר לקבל תגובה על פוסט שכתבתי לפני יותר מחצי שנה. זה מוכיח שלמילים יש חיים משלהם עוד זמן רב אחרי ש'יבשה הדיו' וזאת דיו מטפורית כמובן. תודה על תגובתך, שימחת אותי מאוד.
22 במרץ 2010 בשעה 11:37
lea
הי אילה, דווקא חבל שלא הבאת תקציר מהכנס בבר אילן, אין ספק שהיינו יכולים ללמוד (וליהנות) מהדברים שנאמרו שם. ואגב, לדעתי גאגא מוכיחה שאין הרבה קשר בין אופנה לבגד, כי היא נראית יותר עירומה מאשר לבושה, שימו לב לפרטים הקטנים בתמונה, ולא אפרט.
22 במרץ 2010 בשעה 11:46
ayalaraz
לאה היקרה, תודה על תגובתך. אני מניחה שאפשר לקבל תקציר אם פונים ליח"צ של בר-אילן, כוונתי היתה לתת משהו משלי בפוסט, ברוח הדברים שנאמרו בכנס. ולגבי העירום/כיסוי של ליידי גאגא על זה ניתן להגיד "הכל תלוי בעין המתבונן"…
21 במרץ 2010 בשעה 20:52
אורלי
הי אילה,
מענין כתמיד וגם מעניין מה ה"מקפלות" מארץ נהדרת היו אומרות על יוסף – בטח משהו בסגנון " איזה סקיני אתה.." מחיות השפה העברית – בכל הקשוור לאופנה.
שלך, אורלי
22 במרץ 2010 בשעה 11:43
ayalaraz
אורלי היקרה, תודה על תגובתך. אין ספק שיש לך חוש הומור…אני למשל לא חשבתי על המקפלות אבל זאת בהחלט אופציה.
21 במרץ 2010 בשעה 17:56
dani
אילה
חומר למחשבה אבל גם להנאה מלבושיו של סנופי.
שלך דני
21 במרץ 2010 בשעה 19:36
ayalaraz
דני, תודה על תגובתך. סנופי באמת מקסים עם ובלי בגדים
21 במרץ 2010 בשעה 16:35
ayalaraz
נאוה היקרה, תודה על תגובתך האוהדת. אני שמחה שהבלוג שלי נקרא על ידי אנשים כמוך, שמוצאים שהוא מעניין.
21 במרץ 2010 בשעה 16:30
nava harel
מרתק, מעניין ומעשיר
תודה
נאוה