התערוכה 'אופנה מכאנית- טווים סדר חדש' המוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב בחולון היא  תערוכה מעולה המעוררת סקרנות ועניין. האוצרות ג'ינג'ר גרג-דוגן וג'ודית הוס-פוקס מציגות כאן את הטכנולוגיה המתקדמת המגולמת בבגדים החכמים והמאוד אישיים המוצגים לעיני המבקר, בדרך כלל בלווי סרטון הדגמה. הטכנולוגיה שבה מיוצרים בגדים אלה כבר ניתנת ליישום, על אף שהיא עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים, אשר מן הסתם יוסיפו וישתכללו עם הזמן.

מכיוון שהעתיד תמיד מגיע קצת לפני שאנחנו מוכנים לו- אנחנו צריכים 'לעבוד על עצמנו' כדי להאמין כי פריטי הלבוש שאנחנו רואים בתערוכה הם ממשיים ולא עתידניים-בדיוניים.

 

חזיה להכנה עצמית באמצעות מדפסת תלת-מימדית - גליה רוזנפלד ודנה פרבר

 

לקרוא את המשך הרשומה «

המילה 'כפפה' היא מילה חדשה בעברית שהומצאה על ידי אליעזר בן-יהודה בתחילת המאה העשרים. היא נגזרת מהמילה כף (יד)  ולפני המצאתה קראו לכפפות בעברית בשם המסורבל 'בתי-ידיים'. הרבה ביטויים נקשרו למילה 'כפפה' כמו למשל, 'להוריד את הכפפות' שפירושו להפסיק להתנהג בעדינות כלפי מישהו או משהו ולהתחיל לטפל בו בקשיחות, או לטפל במישהו ב'כפפות של משי' שפירושו להיות אליו מאוד נחמד ומתחשב.

 

לא בכפפות של משי: שמלת כפפות לממשיכת דרכו של דרקולה

 

לקרוא את המשך הרשומה «

האנשים בעולם מתחלקים לשתי קבוצות: אלה שלא יכולים לגמור את היום בלי שלושה ספלי תה לפחות ואלה ששותים תה רק כשהם חולים.

תה הוא לא רק קומץ גבעולים יבשים שחולטים אותם במים רותחים בתוך קנקן. תה הוא תרבות שלמה, שעליה נכתבו כבר הרבה ספרים ולי באופן אישי אין הרבה מה לתרום מלבד הווידוי הלא ממש מפתיע שאני שייכת לאוהבי התה.  עד כדי כך אני אוהבת תה שהייתי מוכנה ל'השקיע' בקפה של 'ליברטי', בלונדון, סכום דו ספרתי (בשטרלינג זה הרבה!) כדי לשתות את התה שלי שם!  ובאמת, החוויה המסוימת הזאת של שתיית התה ב'ליברטי' נשארה אצלי בזיכרון עד היום. דמיינו סצנה: מפה לבנה מעומלנת ורקומה בלבן ועליה שתי תחתיות דקיקות  ועליהן מונחים שני ספלי חרסינה לבנים ודקים. התה נמזג לספלים מתוך קנקן כסף, גם הכלי לסוכר עשוי כסף והסוכר שבתוכו הוא סוכר גבישי מבריק בצבע ספיה שאותו צובטים במלקחי כסף עדינות. יש גם פלחי לימון שקופים בצלוחית נוספת ושתי עוגיות דקיקות ונימוחות מונחות על תחתית הספל ו…סונטה לאור הירח של בטהובן מתנגנת ברקע… וואוו. כמה רומנטי!!!

האמן בסטודיו שלו מכין צלחות לשבירה

לקרוא את המשך הרשומה «

לא להאמין! אני??? קרבן אופנה? נו, באמת… תנו לי אוויר!!!

אבל עם יד על הלב וצילום מכוון לרקה, אני נאלצת להודות: כן, זה נכון… באמת הייתי קרבן אופנה!    נו טוב, הנה אמרתי את זה ונשארתי בחיים. אבל לפני שתחרצו את דיני , אתם מוכרחים להבין שיש לי נסיבות מקילות, כמו למשל:

א.  בתקופת ה'קרבנות' שלי עדיין לא המציאו את המושג המעצבן הזה 'קרבן אופנה' ,שיש בו יותר משמץ של התנשאות וזלזול, וזה עובד לזכותי, לא? לקרוא את המשך הרשומה «

…היום קבלתי את הכרך החמישי מתוך האנציקלופדיה של לבוש ואופנה בעולם, בהוצאת 'ברג' אוקספורד. מפעל תרבותי מקיף שאיחד חוקרים מכל קצוות תבל כדי לתת תמונה מקיפה של הלבוש בעולם.  החלק שלי מתבטא במאמר מקיף על 'לבוש בישראל המודרנית'.

למרות שזהו ספר על לבוש ואופנה כוחה של האנציקלופדיה הוא דווקא בטקסט ולא באילוסטרציות. החומר מיועד בעיקר לסטודנטים ולחוקרים ולכן הוא ברמה מקצועית גבוהה.

כרך מס' 5 של האנציקלופדיה ללבוש ואופנה בעולם

לקרוא את המשך הרשומה «

'הימים הנוראים' הוא השם ( הלא מוצלח, לדעתי ) שניתן לעשרת הימים שבין כסה לעשור, או בעברית מדוברת: הימים שמתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים.  בימים אלה, על פי המסורת היהודית, נקבע גורלו של כל אדם , על פי המעשים העומדים לזכותו או לחובתו.

בילדותי,  דמיינתי לעצמי מישהו  ממש גדול, שנראה כמו האלוהים בציור של מיכאלאנג'לו , יושב בשמיים בישיבה מזרחית, משחק בקלפים עם החברה'  ומוציא  מתוך החפיסה לכל אחד את הקלף ש"מגיע לו" .

קלפים היו אז  דרך נעימה להעביר את יום הכיפורים, שבו, בין אם היית בצום  ובין אם לא, היית צמוד לבית ומחכה שהזמן יעבור…בלי  D.V.D,  בלי מחשב,  בלי בלוג ובלי פייסבוק…

ובכן, פוסט זה יעסוק בקלפים , בהיבטים שונים שלהם ובעיקר בקשר שבינם לבין אופנה.

הדוגמא הראשונה שאליה אתייחס, הם קלפים שעוצבו בעבור אל-על בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, תקופה שבה חיפשו כאן דרך  לחבר  את התרבות החילונית עם התנ"ך. באותה תקופה מגייסת הגרפיקה הישראלית  את דוד המלך בגלימה מסוגננת, לסדרת הקלפים שאותם עיצב דוד אחר, הוא ז'אן דוד, שהיה אז גרפיקאי מוערך.

קלפים שעוצבו עבור אל-על בשנות ה- 50 על ידי ז'אן דוד

לקרוא את המשך הרשומה «

זהו…אני אחרי.  תחושת הקלה ענקית. התערוכה 'דלות זוהרת' נפתחה אתמול באירוע משותף לרגל פתיחת עונת התערוכות בחולון. באו הרבה מבקרים, ברכו, שתו, פטפטו ונהנו. התגובות מעולות. אני מאושרת.

השלט ברחוב חנקין

לקרוא את המשך הרשומה «

…תמיד זה קורה לי  בין סוף ההכנות לבין התחלת התצוגה/תערוכה/ השקת ספר חדש…למרות שאני יודעת כי עשיתי את הכי טוב שאני יכולה, פתאום, משום מקום…מגיחים פרפרי הבטן ומתחילים לפרפר בפראות, חלומות על פיאסקו שלא היה כמוהו מתחילים להשתלט על הלילות הרגועים שלי והכל נראה פתאום  לא שווה, לא טוב, לא  יפה, או לא ממש מוצלח. לקרוא את המשך הרשומה «

בעיקרון אני טיפוס מסודר. אני כן… באמת…  לגמרי!!! כשהחדר שלי מבולגן אני ממש לא מצליחה לחשוב בצורה מסודרת. זה נכון לפאנג שווי וזה נכון גם לי. כל דבר צריך להיות במקום. רצוי בתיקים שעליהם כתוב מה יש בפנים.

חדר העבודה בצד המסודר

לקרוא את המשך הרשומה «

התכשיטים הראשונים שלי היו הרבה יותר קטנים. הרבה פחות נועזים. עיצבתי אותם מתוך מחשבה פרקטית: שיהיו נוחים על הגוף, שלא יהיו כבדים מדי, שלא יהיו בולטים מדי ושישתלבו היטב במסגרת מגמות האופנה העולמית. אבל למרות שכולם אמרו שהם ממש יפים, אני לא הרגשתי מספיק מרוצה. משהו היה חסר.

תכשיט מהסדרה הראשונה: עדיין קטן ומרוסן

לקרוא את המשך הרשומה «

תמונות אישיות

לוח שנה

פברואר 2026
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728

המוקלקים ביותר

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הצטרפו ל 128 מנויים נוספים

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו ל 128 מנויים נוספים

my photos

לא נמצאו תמונות Instagram.

ארכיון