You are currently browsing the tag archive for the ‘שנקר’ tag.
בימים אלה מלאו חמש שנים למותה של חברתי, ריקי בן-ארי ז"ל. ריקי הייתה אמנית משכמה ומעלה. האיורים שלה עשו לדור שלם, בשנות הששים, קורס למידה מרחוק. פשוט אי אפשר היה להתעלם מהאיורים המקסימים שלה: דמויות דקיקות מעוטרות עיגולים קטנים על הלחיים, עיניים מאופרות בשחור, לפעמים נטולי גבות, שיער מסוגנן במגוון תסרוקות וקו זורם.
מה לעשות? אני פרפקציוניסטית! אני חולה על שלמות. ובגלל שהחיים הם מסכת ארוכה של דברים בלתי מושלמים אז ברור שלאנשים כמוני, ממש לא קל. אתם לא מאמינים כמה זמן לוקח לפרפקציוניסט לחפש את הפואנטה המושלמת.
אבל שלא תבינו אותי לא נכון. אני לא מתלוננת. ולא בגלל שאין לי תסכולים בעניין. יש ועוד איך! אבל לעומת התסכולים האינסופיים האלה, יש לי גם כמה רגעים של נחת שבהם הכול פשוט מושלם. רגע מושלם לא חייב להיות משהו גדול מהחיים. זה יכול להיות משהו לגמרי טריוויאלי. אבל את המשהו הזה רק פרפקציוניסט יכול לזהות.

פרפקציוניזם - זה מתחיל בילדות.