You are currently browsing the tag archive for the ‘צנע’ tag.

כשאני אומרת ׳אפרוחים׳ אני חשה ברכות קטיפתית של פלומה צהבהבה ומריחה ריח חמוץ-מתוק של אפרוח בן יומו, העולה באפי יחד עם ניחוחו של בצק שמרים תופח ועם תמונה של מטבח קטן, אפוף אדי טיגון, אפיה ובישול. ריח זה מחזיר אותי אל עידן התמימות, ואתו עולה בי געגוע אל התקופה שבה החיים היו פשוטים ומספקים, והשמחה על המעט שהיה – הייתה גדולה מהצער על כל מה שלא היה.

זאת הייתה תקופת הצנע.

גרנו אז בטבריה, בבית קטן מוקף גינה. בחזית הבית הייתה מדשאה קטנה, אשר ממטרת נחושת, בעלת שתי זרועות השקתה אותה מדי ערב ופיזרה יחד עם טיפות המים רסיסי אור לכל הכוונים. מאחורי הבית היו שלושה עצי תאנה גדולים שעליהם נהגתי לטפס בקיץ ובאצבעות דביקות ללקט את הפרי הבשל הנוטף דבש, לקטום את גבעולו הקצר ולהכניסו לפי.
בצדו המזרחי של הבית, בין המדשאה לבין עצי התאנה נמצא לול התרנגולות.
group-young-chicken-20635463

את הלול החליטה אימא להקים, כדי שיהיה לילדים ביצים להשלמת קצבת המזון המצומצמת שניתנה אז לכל תושב באמצעות ׳נקודות׳. פנקס הנקודות היה המסמך השמור ביותר באותם ימים ומי שאבד לו הפנקס היה צריך לעבור תהליך ארוך ומייגע כדי להוכיח שהפנקס אכן נגנב או אבד וכי לא הייתה כאן כוונת זדון להשגת פנקס נוסף. כל אחד מהדפים המעטים שבתוך הפנקס היה מחולק למשבצות שעליהן הודפסו מספרים ואותיות. לאחר ההודעה ברדיו על מוצר המזון שהוקצב לאותו שבוע- היה החנווני גוזר מן הפנקס את המשבצות המתאימות ותמורתן קבלה המשפחה את מצרכי המזון החיוניים. לקרוא את המשך הרשומה «

מודעות פרסומת

היה לי הרבה חומר קריאה בסוף השבוע האחרון, חלקו ספרותי וחלקו דוקומנטרי,  דבר שגרם לי לזגזג בין המשך קריאת הספר "תמרה" של יוסף בר-יוסף, לבין  קריאה שוטפת במוספים החודשיים של דה-מרקר, ששלושה מהם הגיעו אלי בחבילה אחת.

המוסף  "נהל את עצמך" של דה-מרקר  לחודש מאי, 2011,  עשה לי הארה פתאומית וגרם לי להעלות מן העבר זיכרון עמום שכמעט נשכח.

אני ילדה ובארץ צנע. הכול מחולק בקיצוב ובצמצום רב.  הריבה היחידה שניתנת להשגה היא ריבת תפוזים בצבע חום עכור, שכל קשר בינה לבין ריבות פרי ההדר הנפלאות שאני מכינה כיום – מקרי בהחלט. סוכריות צנע היו רק מסוג אחד: סוכריה עגולה פחוסה בצבע חום-צהבהב עטופה בנייר דביק ובתוכה, איך לא? שוב פעם ריבת תפוזים. כן. אותה הריבה.   נדמה לי שהיו גם סוכריות טופי בצבע חום- אבל אני לא בטוחה.

לקרוא את המשך הרשומה «

מה כבר אפשר להגיד על מסרגות? הפטנט שימיו כימי האנושות. כבר במצריים  העתיקה נמצאו דוגמאות של סריגים שלבשו נשים וגברים. כל כך פשוט ובכל זאת כל כך מתוחכם.

הוא והיא בבגדים סרוגים במצרים של תות אנך-אמון

אפשר לסרוג רק צעיף, עבה או דק, אפשר לסרוג שמלה או אפודה, אפשר לסרוג אפילו תכשיט או יצירת אמנות- אבל אז צריך בנוסף לשתי מסרגות גם ראש יצירתי וכשרון לעקוף את המובן מאליו… אז לפני שאני אספר לכם איך השגתי בן זוג בעזרת שתי מסרגות וכמה כדורי צמר לקרוא את המשך הרשומה «

תמונות אישיות

לוח שנה

דצמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« אוק    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

המוקלקים ביותר

  • ללא

הזן את כתובת הדוא"ל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות בדוא"ל.

הצטרפו אל 4,898 שכבר עוקבים אחריו

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו אל 4,898 שכבר עוקבים אחריו

my photos

Trash People#

ארכיון

%d בלוגרים אהבו את זה: