You are currently browsing the tag archive for the ‘פרנק באום’ tag.
אני לא יודעת איך אתם, אבל אני ממש אוהבת להיות בבית. גם כשאני בנסיעה רחוקה, מופלאה ככל שתהיה, הרגע שאני הכי אוהבת הוא הרגע שבו נוגעים גלגלי המטוס שוב על הקרקע בנתב"ג ואני אוספת את המזוודה שלי וממהרת הביתה . אני מכירה אנשים שיכולים לעבור חיים שלמים מחוץ לבית ולא מרגישים שמשהו חסר, אבל אני לא. לכן אני לגמרי מבינה את אריק איינשטיין כשהוא שר 'אוהב להיות בבית'.
ממש כמו דורותי ב'הקוסם מארץ עוץ' שמצליחה לחזור לעצמה מהביקור הדמיוני בארץ עוץ רק כשהיא מתרכזת באמירת המנטרה המונוטונית 'אין כמו הבית…' – כך גם אני. לקרוא את המשך הרשומה «
