You are currently browsing the tag archive for the ‘נענע’ tag.
"אני שתיין תה מכור וחסר בושה, שכבר עשרים שנה מוהל את ארוחותיו באינפוזיה של הצמח המופלא הזה, מבלה אתו בנעימים את הערב, מוצא בו נחמה בחצות הלילה וגם מקבל את הבוקר עם ספל תה ביד" (סמואל ג'ונסון).
הנרי מאטיס: תה בגינה
סמואל ג'ונסון היה אמנם שתיין תה גדול , אבל גם אני שתיינית לא קטנה. קיץ או חורף, גשם או שמש, בית או גינה. ספל תה ביד מסדר לי את הראש, מרגיע את הדופק, מחמם את הגרון ונותן אנרגיה להמשיך.
אנשי הקפה לא מבינים מה אני מוצאת בו. כשהם שואלים 'מה תשתי' ומקבלים את התשובה 'תה' הם שואלים בזהירות אם אני חולה, חס וחלילה, כי לדעתם, אנשים בריאים, לא שותים תה סתם כך.
אז זה המקום להתנצל על השריטה באישיותי, ולהסביר לכל העולם ואשתו, כי הקפה כבודו במקומו מונח, אבל בשביל 'תאיסטים' כמוני, אין משקה מנחם יותר מספל תה מחובק בשתי כפות הידיים ומוגש לשפתיים המשתוקקות כשהוא חם וחזק בדיוק במידה הראויה. לקרוא את המשך הרשומה «
פוסט ראשון בשנה החדשה ולשם שינוי, לא על אופנה, אלא דווקא על ספר. ספר מקסים שסיימתי לקרוא זה עתה. אבל קודם כל אני חייבת להודות שלא העליתי על דעתי שאסכים אי פעם, מרצוני החופשי, לכתוב ביקורת על ספר. יותר מדי מזכיר לי יומן קריאה, מהסוג שנאלצתי לכתוב בבית הספר ונשאר בזיכרוני כאחת המטלות המעיקות, המאוסות והדוחות ביותר שהיו קיימות בתכנית הלימודים. לכתוב יומן קריאה על ספר היה כמעט כמו לכתוב חיבור על הטיול השנתי, שרק המחשבה עליו הספיקה בשביל לקלקל לגמרי את ההנאה מהטיול.
הבלוג של אילה רז 