לקוסט | הבלוג של אילה רז

האנשים בעולם מתחלקים לשתי קבוצות: אלה שלא יכולים לגמור את היום בלי שלושה ספלי תה לפחות ואלה ששותים תה רק כשהם חולים.

תה הוא לא רק קומץ גבעולים יבשים שחולטים אותם במים רותחים בתוך קנקן. תה הוא תרבות שלמה, שעליה נכתבו כבר הרבה ספרים ולי באופן אישי אין הרבה מה לתרום מלבד הווידוי הלא ממש מפתיע שאני שייכת לאוהבי התה. עד כדי כך אני אוהבת תה שהייתי מוכנה ל'השקיע' בקפה של 'ליברטי', בלונדון, סכום דו ספרתי (בשטרלינג זה הרבה!) כדי לשתות את התה שלי שם! ובאמת, החוויה המסוימת הזאת של שתיית התה ב'ליברטי' נשארה אצלי בזיכרון עד היום. דמיינו סצנה: מפה לבנה מעומלנת ורקומה בלבן ועליה שתי תחתיות דקיקות ועליהן מונחים שני ספלי חרסינה לבנים ודקים. התה נמזג לספלים מתוך קנקן כסף, גם הכלי לסוכר עשוי כסף והסוכר שבתוכו הוא סוכר גבישי מבריק בצבע ספיה שאותו צובטים במלקחי כסף עדינות. יש גם פלחי לימון שקופים בצלוחית נוספת ושתי עוגיות דקיקות ונימוחות מונחות על תחתית הספל ו…סונטה לאור הירח של בטהובן מתנגנת ברקע… וואוו. כמה רומנטי!!!