You are currently browsing the tag archive for the ‘לי אדלקורט’ tag.
מתגעגעים לילדות? רוצים להתרפק על הסלון של שנות החמישים? אתם לא צריכים ללכת אחורה בזמן, מספיק שתיכנסו לתערוכת "הישן החדש" שמוצגת כעת במוזיאון העיצוב בחולון.
התרפקות על העבר והשלכותיו על ההווה הוא נושא מעניין שנבדק שוב ושוב בסדרת תערוכות במוזיאון העיצוב בחולון. בתערוכה הקודמת " Post Fossil" חקרה האוצרת לי אדלקורט את היחסים שבין העיצוב העכשווי לבין תקופת המאובנים ואת השפעתן של מסורות עתיקות בעיצוב על שיטות ייצור טכנולוגיות מתקדמות.
בתערוכה הנוכחית שאצר פולקר אלבוס, מתכתב העיצוב העכשווי עם פריטים מהעבר הלא רחוק, בעיקר זה שאחרי מלחמת העולם השניה.
וריאציה מקומית על נצרים
פתיחת התערוכה "פוסט פוסיל" התקיימה ביום רביעי, 26 בינואר, 2011, במוזיאון העיצוב בחולון . בתחילת הערב הוזמנו האורחים לנשנש מן הכיבוד האסתטי והיצירתי שהונח על שולחן ארוך ברחבה הפנימית של המדיטק, ואחר כך הרצתה אוצרת התערוכה, לי אדלקורט, על הקונספט של התערוכה.
שיר אתר השתמש בעבודה זו בבד לבוד מחומרים ממוחזרים המדמה ערימות שחת.
נתחיל בשאלה: איך ממחזרים כבשה? לא, אני לא מתכוונת כאן לשיבוט של דולי וגם לא לשום שיבוט אחר. אני מתכוונת דווקא לכבשה סרוגה מצמר ממוחזר. כבשה רכה שכל ילד היה רוצה לחבק במיטה לפני שהוא נרדם.
כבשה סרוגה מצמר ממוחזר
ממש אירוני לחשוב שצמר של כבשה הופך להיות כבשה בפני עצמה לאחר תהליך טריוויאלי שנראה קצת כמו לופ: קודם גוזזים את הצמר, אחר כך מכבסים, מאשפרים ומנפצים ואז טווים מן הצמר חוטי סריגה. מחוטים אלה סורגים אפודות, צעיפים, צעצועים ובמקרים יצירתיים במיוחד אפילו אוטובוס או בית. לקרוא את המשך הרשומה «
הבלוג של אילה רז 