You are currently browsing the tag archive for the ‘גלית גאון’ tag.
17.11.2012 – הלחץ בשיאו. אני צריכה להגיש השבוע הצעה מפורטת לתערוכה. אני לא מרימה את הראש מהמקלדת. מרגישה כאילו מרכזיית מתח גבוה התיישבה לי במוח, והיא שולחת לשם זמזום בלתי פוסק. אני מרוכזת כולי בנושא אחד בלבד. לא חושבת על כלום מלבד התערוכה. לא עושה כלום חוץ מלכתוב…
הטלפון מצלצל. סיסי על הקו. הקול שלה רועד. היא מודיעה לי שגב' גוטליב נפטרה. היא עדיין לא יודעת פרטים על מועד ומקום ההלוויה. אני כל כך עצובה. מזל גדול היה לי לפגוש באישה זו ולהכיר מקרוב את יצירתה. עוברות כמה דקות ואיתי יעקב מ'אקסנט' מתקשר. הוא מבקש ממני לומר כמה משפטים על פעלה של גב' גוטליב. אני מנסה כמיטב יכולתי, אבל קשה לי לסכם בכמה משפטים, חיים שלמים של גברת שהשמים היו בשבילה הגבול. איתי שואל על התערוכה במוזיאון העיצוב. הוא כבר שמע על התערוכה למרות שמבחינתי היא עדיין חסויה.
גברת גוטליב ז"ל (1918-2012)
צילום: דן רז
11.10.2012 – פגישה ראשונה של כל השותפים ליצירת התערוכה 'תמונה קבוצתית עם גברת' (שם זמני) ב'גוטקס', אור-יהודה. גלית גאון, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב, חולון, מציגה את הפרויקט ומודיעה כי התערוכה תתקיים בגלריה התחתונה, הקטנה יותר, של המוזיאון. נקבע לוח זמנים צפוף ביותר, ולפיו אני צריכה להשלים את תהליך האוצרות וכתיבת הטקסטים עד לתאריך 1 בינואר, 2013. יש לי חודשיים וחצי גג להשלים את העבודה. איך אספיק? האם אקבל עזרה? מה יהיה? יש לי הרבה שאלות וגם כאב ראש נוראי. מרגע זה אין כבר דרך חזרה… כשאני יוצאת מהפגישה אני רואה על שמשת הרכב שלי דו"ח על חניה במקום אסור. אין לי זמן להתעצבן. אני ממהרת הביתה להתחיל במשימה.
גלית גאון ויריב ברנבלום בפגישת הצגת הפרויקט
אתמול בצהריים, בדיוק כשחזרתי מהמספרה עם הפריזורה שמתאימה לשמלה השחורה, שמתאימה לנעליים, שמתאימים לתיק, התברר לי סופית שיוז'י לא יבוא.
ואני כל כך חיכיתי. כל כך ציפיתי. ממש כמו בשיר "מיכאל" של מרים ילן-שטקליס שבו מספרת הילדה המאוכזבת איך חיכתה לו, איך לבשה את השמלה הכי יפה שלה לכבודו ואיך הוא הבטיח פעמיים לבוא אחר הצהריים ובסוף לא בא…
הילדה שבשיר בוכה בגלל שהיא ילדה קטנה. אבל ילדות גדולות לא בוכות בגלל מישהו שלא בא. ילדות גדולות מתלבשות, מתאפרות, שמות חיוך מתאים ויוצאות לדרך.
יוז'י ימאמוטו חותם את שמו בפעם המי יודע כמה: פרפקציוניזם ללא פשרות
הבלוג של אילה רז 