You are currently browsing the tag archive for the ‘ג'ון קנדי’ tag.
מאז שאריק איינשטיין הלך, אני באבל. אני לא מתאבלת רק על אריק. אני מתאבלת על מותה של תקופה. אותה תקופה נפלאה שהייתה לי הזכות לגדול בה. התקופה של ארץ-ישראל היפה.
היה זה ג'ון קנדי שאמר בתחילת שנות ה-60 : "אל תשאל מה אמריקה יכולה לעשות בשבילך- שאל מה אתה יכול לעשות למען אמריקה". המשפט הזה, שעליו גדלנו, אני ובני דורי, הרבה לפני שנאמר על ידי קנדי, היה המציאות של חיינו, ולא היינו צריכים מישהו שיזכיר לנו את זה. בשנות השלושים-ארבעים-חמישים המוטו הזה היה תלוי מעל ראשנו ככרזה בלתי נראית בכל מקום שבו היינו: בבית. בבית הספר. בתנועה. בקיץ הלוהט בלי מזגן. בחורף הרטוב עם הבוץ והשלוליות. באביב עם הכלניות בעמק ובהר ובסתיו המלנכולי עם הלילות הארוכים העצובים …
פעם, לא חשוב לפני כמה שנים, כשהייתי בגיל הנעורים, הלכתי עם אמי לקנות שמלה ב"משביר לצרכן" שהיה אז חנות כלבו נחשבת. המוכרת הקשישה והממושקפת שנראתה כאילו זה עתה הוצאה מהנפטלין, הסתכלה עלי במבט בוחן ופסקה: "את צריכה גודל 42". באותה תקופה שקלתי 46 ק"ג, אבל המידה הכי קטנה שבנמצא הייתה 42… אז המוכרת משכה את עודפי הבד מצד שמאל, אמי משכה את עודפי הבד מצד ימין וכך עשו גם לכתפיים ולשרוולים ואז אמרה המוכרת בקול מתוק:"צריך להתאים לך את השמלה, כי את פשוט רזה מדי!!!" כי אז , לא יאומן, אפשר היה להיות רזה מדי, כי עוד לא המציאו את הפסוק שאומר " את לא יכולה להיות עשירה מדי או רזה מדי" … לקרוא את המשך הרשומה «
הבלוג של אילה רז 