You are currently browsing the tag archive for the ‘אקולוגיה’ tag.
אני אוהבת שוקולד. לא כל שוקולד, רק שוקולד נואר. 70% קקאו ומעלה. פעם אהבתי שוקולד חלב. אבל לפני כמה שנים בפריס, יצא לי לטעום שוקולד נואר. ומאז אני והוא ביחד. כל הזמן. גם בדיאטה אני מרשה לעצמי קובייה אחת ביום. המחקר מראה ששוקולד טוב ללב, ואפילו אם המחקר הזה ממומן ע"י יצרני שוקולד, לי לא אכפת. אני קונה. לא את המחקר. את השוקולד.
בשבוע שעבר היה בסופר שלנו מבצע 2 חפיסות שוקולד שוויצרי 72% קקאו ב-10 ₪. כמובן שקניתי. איך לא? כשחפיסת השוקולד הראשונה הגיעה אל סופה המר והתכוונתי לזרוק את העטיפה לזבל, גיליתי שמשהו מודפס על העטיפה מבפנים. הדפוס היה מטושטש ובאותיות קטנות, אבל ציור כף רגל על חפיסת שוקולד נראה לי מסקרן עד כדי כך שהדלקתי את האור והרכבתי משקפיים. והנה מה שהיה כתוב:
שימו לב למדבקה מצד ימין למטה. תו תקן למפחית פחמן אקולוגי
אתמול, במזג אוויר הפכפך, החלטנו בן זוגי ואני, לנסוע לאזור התעשייה בקיסריה בעקבות הזמנה שקבלנו לתערוכה מיוחדת בשם "כשתעשייה פוגשת אמנות". האירוע נשמע מסקרן בעיקר בשל שיתוף הפעולה בין עמוס בר-און, בעל המפעל "גליל-און" המייצר גלילי נייר, שהוא חובב אמנות ובעל תודעה אקולוגית מפותחת, לבין האמנית גלית שטיינברג-מורדוב שמצאה דרך להשתמש בשאריות של תוצרי מפעל "גליל און" לפיתוח יצירתיות ומודעות למחזור אצל תלמידי הסטודיו שלה. בהדרכתה המוצלחת הפכו שאריות נייר חסרות שימוש, לפסלים, רהיטים וכלים העשויים כולם מעיסת נייר בטכניקות שונות ומגוונות.
גוף תאורה מיוחד על רקע גלילי הנייר
הבלוג של אילה רז 