You are currently browsing the tag archive for the ‘איתמר שגיא’ tag.
אינני יכולה להסביר מדוע איתמר שגיא נראה לי תמיד כמו הנסיך הקטן. יצור מופלא שהגיע לכאן מכוכב אחר. אינני מכירה את סיפור חייו, אך ממה שלמדתי מתוך התבוננות באלבום עבודותיו, שהונח בתערוכה שלו בפריסקופ, הוא התמודד עם לא מעט קשיים ומצוקות עד שהגיע לתערוכה המופלאה הזאת בגלריה פריסקופ שהוא קורא לה ״רקמה ישראלית חדשה״ ואני הייתי רוצה לקרוא לה דווקא ״טקסטיל לירי״ כמו שם התערוכה הבאה שאותה אני אוצרת בגלריה זו. איתמר הוא אמן טוטלי. הוא התאבד על התערוכה הזאת. חשף קרביים ונפש והפיק בשתי ידיו במשך שלושה חודשים משהו שנוגע בך מבפנים ועושה לך אור בעיניים ודמעות בגרון. יש כאן נאיביות מסוגננת, צבעוניות כובשת, ואמירה אותנטית בלי פשרות. איתמר אומר כאן ללא מילים, למרות שהוא איש של מילים ויכול להתבטא נפלא בשירה או בפרוזה, את האמת הכי אמיתית שיש. אני רוקם משמע אני קיים, ואולי אפשר לנסח את זה גם במילים יותר גבוהות כמו למשל, בלי האמנות שלי אין טעם לחיי. והקהל מגיע וקונה. כמעט על כל מוצג גיליתי נקודה אדומה. כי הקהל שמגיע אוהב את העבודות של איתמר שאין בהן שמץ של זיוף. בכל עבודה יש חלק מהאמן וכולן יחד יוצרות אמירה שלמה. קוהרנטית ונוגעת ללב. התערוכה פתוחה רק עוד שבוע. אז למה אתם מחכים? רוצו מהר לראות.
פתיחת התערוכה 'טקסט-טקסטיל-טקסטורה' התקיימה אתמול בערב (18 בנובמבר, 2010 ) בגלריה פריסקופ. הגיעו כ- 200 אנשים. שרי פארן אומרת שאפילו יותר. יום לפני הפתיחה עדיין הייתי מלאה ספקות… האם זה יעבוד? האם הקסם יתרחש? האם התמונות יתחילו לדבר זו עם זו? מלאכת האוצרות לקחה כמעט שנה. החיבור בין יצירות מתחומים שונים לא היה פשוט. איך מחברים אמנות עם עיצוב? איפה נגמר העיצוב ומתחילה האמנות? ואיזה תחביר חדש יווצר מחיבור העבודות של אמנים כל כך שונים זה מזה בגישה, ברקע, בגיל ובכל פרמטר אפשרי?
16 האמנים שהשתתפו בתערוכה הם: איתמר שגיא, אידה רק, דקלה לבסקי, חוה פוליבודה, טל ברוך, לנה גוברמן, מיטל ברוקס, מיקה בר, עידית קפלן-פרידברג, ענת מיכאליס-לוי, צילה פרידמן, רוני פנקס, רותי שומרוני, שירי עבדה, שרה נסים, שרון שליטא.
אני מוכרחה לציין שהעבודה עם החבורה המוכשרת הזאת הייתה עבורי חוויה אמיתית. לא רק אמנים. גם בני-אדם. בניית התערוכה באמצעים מינימליים היתה חוויה בפני עצמה, אבל הצריכה שיתוף פעולה מצד כולם. והכל נעשה בכיף וברצון. אז זה הזמן להודות לכולם ובמיוחד לאיתמר הכל יכול…
והנה התמונות מן התערוכה. את השיפוט תעשו לבד…
מבט אל התערוכה
הבלוג של אילה רז 