You are currently browsing the tag archive for the ‘איסיי מיאקה’ tag.
התערוכה 'אופנה מכאנית- טווים סדר חדש' המוצגת בימים אלה במוזיאון העיצוב בחולון היא תערוכה מעולה המעוררת סקרנות ועניין. האוצרות ג'ינג'ר גרג-דוגן וג'ודית הוס-פוקס מציגות כאן את הטכנולוגיה המתקדמת המגולמת בבגדים החכמים והמאוד אישיים המוצגים לעיני המבקר, בדרך כלל בלווי סרטון הדגמה. הטכנולוגיה שבה מיוצרים בגדים אלה כבר ניתנת ליישום, על אף שהיא עדיין בשלבי פיתוח ראשוניים, אשר מן הסתם יוסיפו וישתכללו עם הזמן.
מכיוון שהעתיד תמיד מגיע קצת לפני שאנחנו מוכנים לו- אנחנו צריכים 'לעבוד על עצמנו' כדי להאמין כי פריטי הלבוש שאנחנו רואים בתערוכה הם ממשיים ולא עתידניים-בדיוניים.
חזיה להכנה עצמית באמצעות מדפסת תלת-מימדית - גליה רוזנפלד ודנה פרבר
לא, זאת לא טעות. לא התכוונתי לכתוב 'משולש ברמודה' אלא דווקא 'משולש במודה'. מודה, לידיעתכם הייתה המילה התקנית עבור 'אופנה', לפני שהמילה החדשה 'אופנה' הומצאה על ידי חמדה , אשתו של אליעזר בן-יהודה, שכתבה את פינת האופנה בעיתון 'השקפה' בתחילת המאה העשרים. כשהיא התחילה לכתוב את מדור האופנה בעיתון של בעלה, היא חששה מאוד מתגובת הקוראים שמא יחשבו שהיא עוסקת ב'דברים בטלים' ואולי אפילו יטילו עליה חרם… אבל, המדור שלה דווקא זכה לפופולריות רבה ושימש מקור אינפורמציה חשוב לנשות המושבות הראשונות ראשון-לציון וזכרון-יעקב, שהקפידו להתלבש לפי אופנת פריס.
או.קיי. הסברתי למה 'מודה' אבל איפה המשולש??? לקרוא את המשך הרשומה «
"גילוי וכיסוי בבגד: היבטים פסיכולוגיים של הלבוש" זה היה נושא הכנס שהתקיים ביום חמישי, 18 במרץ, 2010, בחוג לפסיכולוגיה, באוניברסיטת בר-אילן .העובדה שיש התייחסות אקדמית לבגד הוא מבחינתי סוג של הכרה בעובדה שבגד הוא לא רק "בגד הוא בגד הוא בגד" אלא הוא גם מצב תודעתי וקיומי.
כאחת שמתקוממת על כך שנושא האופנה זוכה אצלנו בתקשורת בעיקר לאזכורים נבובים מסוג "פרויקט מסלול", "דוגמניות", "אוסקר האופנה" או אייטמים דומים מהסוג הצהוב, שמחתי מאוד על קיום האירוע וכמובן שהגעתי לכנס. לא, אני לא הולכת לייבש אתכם עם תקצירי ההרצאות (המעניינות ברובן) אני אקדיש פוסט זה
הבלוג של אילה רז 