You are currently browsing the tag archive for the ‘אופנה’ tag.
אני שמחה להביא בזה את דבריה של עירית יציב, עליה כתבתי בפוסט האישה שלובשת אמנות כל יום. עירית מבטאה את האמנות שלה באמצעות האופנה שהיא לובשת. אני מודה לעירית על תגובתה.

עירית יציב : מחוברת לעצמה באמצעות האופנה
אני שמחה להזמין את כל ידידי 'הבלוג של אילה רז ' להיכנס ל למגזין האינטרנטי החדש של ידיעות אחרונות XNET ולראות את הבלוג שלי שם. שמו של הבלוג החדש "חליפות העתים" והוא יעסוק באופנה, תרבות ונוסטלגיה…
'הבלוג של אילה רז ' ימשיך להתקיים כאן כרגיל, ואתם מוזמנים להיכנס, לקרוא ולהגיב…
לא, זאת לא טעות. לא התכוונתי לכתוב 'משולש ברמודה' אלא דווקא 'משולש במודה'. מודה, לידיעתכם הייתה המילה התקנית עבור 'אופנה', לפני שהמילה החדשה 'אופנה' הומצאה על ידי חמדה , אשתו של אליעזר בן-יהודה, שכתבה את פינת האופנה בעיתון 'השקפה' בתחילת המאה העשרים. כשהיא התחילה לכתוב את מדור האופנה בעיתון של בעלה, היא חששה מאוד מתגובת הקוראים שמא יחשבו שהיא עוסקת ב'דברים בטלים' ואולי אפילו יטילו עליה חרם… אבל, המדור שלה דווקא זכה לפופולריות רבה ושימש מקור אינפורמציה חשוב לנשות המושבות הראשונות ראשון-לציון וזכרון-יעקב, שהקפידו להתלבש לפי אופנת פריס.
או.קיי. הסברתי למה 'מודה' אבל איפה המשולש??? לקרוא את המשך הרשומה «
הקיץ כבר כאן. אפשר להרגיש אותו באוויר. כשאני צועדת בבוקר אני ממש מזיעה. זה לא נעים לי לצעוד כשחם, אבל אני חושבת שמוכרחים. כמו שמוכרחים לקחת תרופה… בשעה 06:30 אני קורעת את עצמי מהמיטה במצב של זומבי מוחלט, נכנסת לבגדי ספורט אקראיים ויללה… אני יוצאת לדרך.
אני צועדת בגינה הציבורית שליד הבית וברחובות המקיפים אותה. מסלול נעים. ציוץ ציפורים, תקתוק של נקר ועורבים שמתבוננים בי בחשדנות ובסקרנות. החלק הכי קשה בלצעוד זה פרק הזמן שעובר מן הרגע שקמתי ועד שהגעתי לדלת היציאה. אם עברתי את זה- אני כבר אצעד… השאר הוא עניין טכני: 45 דקות הליכה, 15 דקות תרגילי התעמלות והעניין מאחורי. היום זה הצליח. מה יהיה מחר???
ואיך עוד יודעים שכבר קיץ? כשאני מגיעה הביתה אחרי הצעידה, אני כבר לא רוצה לחבק כוס שוקו חם כמו בחורף, ובצהריים, כשאני רעבה, מרק אפונה סמיך עם נקניקיות כבר לא עושה לי את זה, אבל סלט חסה פריכה עם יוגורט בופאלו – דווקא כן! ואחר כך, אולי אבטיח מתוק עם גבינה בולגרית? זאת באמת אופציה ששווה לחשוב עליה. אבל…. אימא'לה!!! ראיתי ג'וק!!!! ג'וק מעופף!!!
- אם נראה לכם שאין מה לעשות עם ג'וק חוץ מלצרוח…תביטו בהשראה שלו על גוטייה לקרוא את המשך הרשומה «
… אחרי אין סוף דחיות ומיליון תירוצים, עשיתי היום סדר בארון הבגדים. עכשיו מונחות בחדרי המון שקיות מתפוצצות מתכולה ומחכות להובלה אל היעד: חולצות טי וחולצות כפתורים, שמלות קצרות וארוכות, מכנסיים, מעילים ועוד … מול שקיות הבגדים הגדושות עד להתפקע, עומדת שקית אחת כמעט ריקה. היא מיועדת לעודפי הנעליים שלי. אבל, אחרי שלוש שעות מיון של נעליים וזיכרונות, הצלחתי להכניס לשקית רק לקרוא את המשך הרשומה «
לא מוכרחים לקרוא ספרי היסטוריה כדי ללמוד על מעמד האישה בארץ בשנות ה- 60. מספיק להציץ בפרסומות התקופה. התמונה שלפנינו הופיעה בעיתונות היומית בתחילת שנות ה- 60 והיא מזמינה את הקוראים (הגברים, כמובן) לנחש מהו היקף החזה של ג'יין מאנספלד לקרוא את המשך הרשומה «
כבר עשרים שנה שאני חוקרת את האופנה הישראלית.המון שעות ארכיון: עיתונים, מודעות, סרטים, פרסומות ותמונות ציבוריות ופרטיות. בשנת 1996 יצא לאור הספר "חליפות העתים" (ידיעות אחרונות), אחר כך הופיעו מאמרים בעיתונות המקומית והזרה, אחר כך נוסף פרק שלי בספר Jews and Shoes ועוד מאמר לעיתונות מקצועית ועוד אחד וגם ערך לאנציקלופדיה של הלבוש בעולם שתצא לאור בקיץ 2010 חומר מדהים!!! אז מה עושים עם כל החומר שנערם במגירות? זה למה שאני צריכה בלוג!!!מסכימים??? אז תגידו משהו!!!