יש כוכבים שאורם מגיע אלינו כאשר הם עצמם כבר כבו ואינם (חנה סנש)

זאת הציטטה שעלתה במוחי כאשר צפיתי בתערוכה המופלאה של אלכסנדר מק-קווין 'יופי פראי', שהוצגה במוזיאון אלברט וויקטוריה בלונדון, מאמצע מרץ עד תחילת אוגוסט 2015, ושברה את כל שיאי הצפיה שנרשמו בתערוכות במוזיאון זה, עד כה.

alexander mcqueen25

שמלת הכלולות עם ההינומה שנפרשת מעל מסכת אביר ומצמיחה קרניים

לאור הביקוש הרב לכרטיסי כניסה , הוחלט, ברגע האחרון, לאפשר את פתיחת התערוכה למבקרים, בשבועיים האחרונים, למשך כל היום וכל הלילה והמקום המה אנשים.

כשאני בקרתי במוזיאון, רכשתי, למזלי, את הכרטיסים באינטרנט כחודשיים לפני מועד הביקור, וכשהגעתי וראיתי את התורים האינסופיים- הבנתי כמה זמן יקר חסכתי…

השמלה מהקולקציה הראשונה של מקווין 'האונס בהרים'

השמלה מהקולקציה הראשונה של מקווין 'האונס בהרים'

בביקורי , היו באולמות התצוגה, כל כך הרבה אנשים, שהייתי צריכה לעבור על התערוכה פעמיים כדי לוודא שלא החמצתי כלום. אבל בגלל זה קבלתי בונוס: לצלם כמעט ללא הפרעה. וכל מי שהיה במוזיאון זה אי פעם, יודע, שזה דבר שלא יעלה על הדעת, כי הסדרנים מרחרחים סביבך, ככלבי שמירה, ואיך שאתה שולף את האייפון- מיד צץ מישהו לידך ומזהיר אותך שאסור בהחלט לצלם .

שימוש בנוצות ובמסכות

שימוש בנוצות ובמסכות

עכשיו, כאשר אבק ההתרגשות שקע, אני יכולה לסכם לעצמי ולכם, מה היה כל כך מיוחד בתערוכה הזאת. קודם כל, אני מרשה לעצמי להגיד שזאת לא הייתה רק תערוכת אופנה, אלא מיצג אמנותי מפעים ומרגש, שבו הופעלו מיטב האמצעים הויזואליים והחושיים.

מוטיבים קלאסיים בשמלה א-סימטרית

מוטיבים קלאסיים בשמלה א-סימטרית

לרגעים, היתה לי הרגשה שאני צופה בסיאנס, במיוחד, כאשר ראיתי את דמותה של קייט מוס, עטופת התכריכים המתגלה לראשונה כמו ענן רחוק והיא הולכת וקרבה עד שהיא הופכת לדמות בשר ודם. את המיצג הזה ראיתי לפחות שלוש פעמים והוא ממשיך לרגש אותי, גם עכשיו, כשאני כבר כחודש אחרי…

אלכסנדר מקווין פלרטט עם המוות כל חייו, וזה צץ ועולה לאורך כל התערוכה. לא רק כשהוא עושה שימוש במוטיבים גוטיים כמו שלדים וגולגלות, אלא אפילו בקולקציה שאמורה להיות בהשראת האביב. פרחי האביב שלו, הם פרחים מיובשים  וחנוטים שעוד מעט יתפוררו לאבק. אולי אלה פרחים שהונחו על קבר, ואולי פשוט פרחים שכבר נבלו, ומי שיחפש בקולקציית האביב, את שמחת החיים-  בהחלט לא ימצא אותה שם. החומרים, שבהם משתמש המעצב, ביצירותיו, הם תמיד מקוריים : מתכת, נוצות, עץ, עור מחורר ולפעמים אלה הם חומרים מוזרים, כמו: שיער ראש של אישה, שבו השתמש מק-קווין, ליצירת מעיל 'פרווה'. הקונוטציה שהתעוררה בי מול המעיל הזה- התכתבה עם ההסטוריה של המאה ה-20, והייתה מצמררת.

מעיל פרווה משיער ראש של אישה

מעיל פרווה משיער ראש של אישה

האביזרים, שבהם מק-קויין משתמש, לקוחים ברובם מעולם החזיונות הביזארי שלו  וכוללים הרבה גולגלות, מסכות מצח של חד-קרן, ראשים מוזהבים של איל ומגני ראש ופנים של אביר.

מאחורי כל הפאר וההדר של הדגמים,מאחורי תצוגות האופנה המרהיבות והנועזות, ומאחורי הפרובוקציה הגלויה והנסתרת- עומד המעצב עצמו, והוא כל כך חשוף ופגיע- עד שהוא חייב להגן על עצמו באביזרים קשיחים.

מגן הפנים והראש של האביר, המופיע כהשלמה לשמלה שחורה בגזרת מחוך, יכול להתקבל כמטפורה לדון-קישוט. מיהו דון קישוט בסיפור של מקווין? את זה צריך לנחש לבד.

מיהו דון קישוט בסיפור הזה?

מיהו דון קישוט בסיפור הזה?

הדפסה מעוררת מחלוקת

הדפסה מעוררת מחלוקת

חומרים מעניינים

חומרים מעניינים

בין נושאי ההשראה המגוונים של מקווין, ניתן למצוא גם נושאים רומנטיים, כמו שמלת הכלולות העשויה תחרה עתיקה. יצירה מקורית זאת, מעוררת סקרנות, ומעלה אל פני השטח, שאלות פילוסופיות עמוקות, שסובבות סביב הקרבנות של הכלה. הרמזים שהמעצב מנדב לנו בנושא זה, כוללים שתי קרניים מתחת להינומה המסוגננת, המעלות מיד את השאלה מהי מידת הקרבנות של הכלה בחיי הנישואים. האם הקרניים הן קרני האיל המועלה כקרבן? או שאלה הן הקרניים שהוצמחו לה על ידי בן-זוגה?

אלכסנדר מק-קווין הספיק בחייו הקצרים לרגש, להכעיס, לרתק ולבלבל את עולם האופנה . הוא לא רק השתמש בנושאים מעוררי פרובוקציה, אלא שבר כמה טבו'אים ושחט לא מעט פרות קדושות בדרך אל התהילה. הדגם השנוי במחלוקת, שבו מופיע על גב השמלה הדפס של ישו המעורטל, על הצלב, שממוקם ממש באיזור הישבן- הכעיס לא מעט נפשות צדקניות.

לא אוכל לסכם במסגרת פוסט אחד את כל הישגיו של מק-קווין ואני חושבת, כי יצירתו עדיין לא פוענחה במלואה והיא ראויה לפירושים אמנותיים- ספרותיים-פילוסופיים רחבים. שמלת עור מחורר עם אביזר של חד-קרן

שמלת עור מחורר עם אביזר של חד-קרן

alexander mcqueen18

אביזרים מעוררי מחשבה

אביזרים מעוררי מחשבה

אני מניחה שייכתבו עוד הרבה תיזות מעמיקות על יצירתו , על עולם הדימויים שלו, על תרומתו הייחודית לאמנות ועל יכולתו ללכת עם הדברים עד הסוף.

ייתכן שהאינטנסיביות שבה הוא חי את חייו הקצרים- היא שאחראית למותו. ניתן לדמיין אותו לפרפר ששורף את כנפיו בחום הלהבה שהוא הצית בעצמו.

Perhaps he felt his life was going to be an intense one, but a shortened one. He went through life with this great intensity, as if he was trying to squeeze everything out of every single moment.

Andrew Wilson

אני רוצה להפנות אתכם לפוסט אחר שכתבתי על אלכסנדר מק-קווין, עם היוודע דבר מותו

https://ayalaraz.com/2010/02/11/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-alexander-mcqueen/

כל הצילומים צולמו על ידי באייפון שלי 

מודעות פרסומת