אין הרבה רגעים בחיי שבהם יוצא לי לעמוד מול יצירתו של גאון, לראות את היצירה שלו מקרוב, להביט בה בעיניים כלות, להתבונן בפרטי הפרטים המרכיבים אותה, להחליק באצבע רעבה על תפר נסתר ולהשתאות על המעוף, הדמיון, העומק, החזון והשלמות שאין דוגמתם.
רגע אחד כזה התרחש אתמול, יום רביעי, 2 ביולי, 2014, כשעמדתי משתאה מול יצירות המופת של איסיי מיאקה, בקומה התחתונה, במוזיאון העיצוב בחולון.
למרות שאני מכירה היטב את יצירותיו של מיאקה ולמרות שעקבתי אחרי הפיתוח הטקסטילי האחרון שלו באתר style.com נפעמתי, התרגשתי והוקסמתי כשעמדתי מולן. ועל אף העובדה שאני בן אדם של מילים, כשאני מנסה לתאר לכם איך הרגשתי מול היצירות שלו בתערוכה – אני לא מצליחה למצוא מילים הולמות.
ולכן, אעבור, ברשותכם, לאינפורמציה בסיסית.
הקולקציה האחרונה של איסיי מיאקה שנקראת בשם 1325 נחשפת לראשונה במוזיאון העיצוב, חולון.
כל אחד מהדגמים בקולקציה זו נוצר ממארג טקסטילי מקופל ושטוח לחלוטין שהופך לפריט לבוש תלת-מימדי ברגע שמרימים את שוליו כלפי מעלה. את התערוכה יוצאת הדופן הזאת אצרו לי אדלקורט (Lidewij Edelkoort ) ופיליפ פימאנו (hilip Fimmao), שהיה כל כך נחמד אלי, וכשראה שנפשי יוצאת אל הדגמים האלה, הסכים להדגים לי במו ידיו איך הוא מצליח להפוך את המארג המקופל, כהרף עין, לשמלה יפיפיה ואיך הוא גם מצליח ללא קושי, לקפל את השמלה המרשימה בתלת-מימדיותה, ולהחזיר אותה לצורתה הדו-מימדית.
הנה לפניכם הצילומים מהתהליך, ואני מתנצלת אם מרוב התרגשות זזה המצלמה שבידי והתמונות לא יצאו מספיק חדות…
כך נראית מערכת שני חלקים כשהיא מקופלת
וכך נראית אותה המערכת, כשהיא לבושה על הגוף
במקביל מתקיימת בגלריה העליונה של המוזיאון , התערוכה "קיפולים- ממלאכה מקומית לעיצוב עכשווי" תערוכה מעולה , ששווה רשומה בפני עצמה.
כל הכבוד למוזיאון העיצוב חולון, על תערוכה מעולה ומיוחדת במינה. ולגלית גאון, האוצרת הראשית של המוזיאון, מילה אחת קטנה לסיום: "Chapeau"
הבלוג של אילה רז 
כתיבת תגובה
Comments feed for this article