בין מים ושמים

שנים סירבתי לצאת לקרוז.  זה נראה לי סוג של חופשה דקדנטית, שבה אתה מוותר מרצונך על העצמאות שלך בבחירת המסלול והדרך, הופך להיות אחד מהעדר, ומתפשר על הצרכים האמיתיים שלך בגלל היותך חלק מקבוצה.

שירת הים

ויסטריה פורחת על קיר מתפורר בונציה

סנטוריני- האי שנולד מן התכלת

הבתים הציוריים של ונציה

כאן המקום להבהיר, שאני בלתי קבוצתית בעליל. אני מסוגלת להתעכב מול ציור מסויים במוזיאון זמן רב בעוד שעל פני האחרים אני חולפת במהירות. אני מוכרחה קפה חם כשכולם רוצים לשתות דווקא משהו קר, ונחרדת מהרעיון שאהיה מונהגת על ידי איזה מדריך עם דגל, שיקבע עבורי מה מעניין ומה לא, או כמה זמן מותר לי להתעכב מול יצירת אמנות מסויימת ומתי אני חייבת להתנתק ולהמשיך הלאה.

ונציה- מבט החוצה מהחלון במוזיאון פגי גוגנהיים

אם תקחו בחשבון את הנטייה שלי לחזור ולראות שוב ושוב יצירה מסויימת שאהבתי, להתקדם בכוון מנוגד למסלול המותווה בתערוכה ותוסיפו לזה את מגוון תחומי ההתעניינות האיזוטריים שלי, שביקורים במוזיאון טקסטיל, צעצועים, בובות או ביריד ספרים עתיקים, הם רק חלק מהם- תוכלו להבין שאני פשוט לא מתאימה לטיול קבוצתי, או שטיול קבוצתי לא מתאים לי. אתם רשאים לבחור את האופציה שנראית לכם ולמחוק את המיותר.

בין מים ושמים

ונציה של מסכות הקרנבל

אה, ועוד משהו. שכחתי להזכיר שאני בהחלט אוהבת למצוא את עצמי במקום שלא התכוונתי להגיע אליו, ולא פעם קרה לי שדווקא טעות בניווט- הפכה להיות החוויה שעשתה לי את היום…בקיצור, נראה לי שהבנתם את הפואנטה למה אני וטיול קבוצתי ממש לא הולכים יד ביד.

ונציה המופלאה

נוף דוברובניק שנשקף מהאוניה

הארמון של אליזבט (סיסי) בדוברובניק

קורפו- המקום הכי רגוע בעולם

ברי- בית אדום עם כביסה צבעונית

לקרוז הזה יצאנו במסגרת משפחתית והוא היה הפתעה נעימה מכל הבחינות. קודם כל המסלול הקסום: ונציה, בארי, קטקולון (אולימפיה), סנטוריני, פיראוס (אתונה), קורפו ודוברובניק.  המרחקים הקצרים בין הנקודות האלה אפשרו לנו למצוא את עצמנו כל בוקר במקום אחר, כך שבלילה ישנים באותו חדר ובאותה מיטה ובבוקר פוקחים עיניים לנוף חדש המוקף בתכלת מכל הכוונים. שנית, במקום לקחת טיול מאורגן של האניה, העדפנו ל'תפור' כל טיול על החוף למידתנו, כך שבאתונה, למשל, שבה כבר היינו פעמיים לא העפלנו שוב על האקרופוליס, אלא בילינו את מכסת הזמן הנתונה במוזיאון האקרופוליס החדש והמרשים ביותר. כך יכולנו לשתות קפה מעולה מול מקדש זאוס, ולצפות במטיילי הסיור המאורגן של הקרוז העוברים את המוזיאון כולו ביעף בדרך ליעד הבא.

מוזיאון האקרופוליס באתונה

ברי- טיול בעיר העתיקה

כך הלכנו עם והרגשנו בלי, כמו בפרסומת לחזיות של הנרי השמיני משנות ה-70…

פריחה אביבית באולימפיה- מולדת המשחקים האולימפיים

סנטוריני- כמו לטייל בתוך גלויה

סנטוריני

אני לא הולכת להשתפך כאן על הנופים עוצרי הנשימה שראינו, או על האביב שהשתולל מסביב וצבע את הכל בצבעים של ירוק, ורוד וסגול. בשביל זה יש תמונות. ואם תמונה אחת שווה אלף מילים- אז יקח לכם הרבה פחות זמן לצפות בצילומים מאשר לקרוא את הטקסט.

מסקנות: אם תרצו לצאת לטיול נופים ולא לבזבז זמן מיותר על נהיגה, גרירת מזוודות והחלפת בתי מלון- לכו על קרוז!

אבל לגבי טיולים אורבניים הכוללים ביקורים במוזיאונים- אני ממשיכה לחשוב כפי שחשבתי. ראו לעיל.

כל הצילומים צולמו על ידי אילה רז באייפון