במסגרת המחקר שערכתי לתערוכה "הגברת עם החרציות" שאותה אצרתי במוזיאון העיצוב חולון, בפסח לפני שנה, נפגשתי לראשונה עם איורי האופנה הקסומים של לאה כהן, שעיטרו את הקטלוגים של גוטקס בשנות ה-70 וה-80. האיורים המרהיבים האלה הצליחו להפנט אותי ממבט ראשון, כשהפכו תצוגה מסחרית של דגמי אופנה למעשה אמנות. העושר הצבעוני, שאיפיין את הסגנון הבארוקי של גב' גוטליב, וניכר ברבות מעבודותיה, מאפיין כמה מן האיורים האלה, אבל כתב היד הייחודי של המאיירת – נשמר באופן ברור ומובחן. הסגנון של לאה כהן מגוון ומפתיע והוא נע בין איור מינימליסטי, עם מעט מאוד פרטים, בהשראה יפנית, לבין איור בארוקי עתיר צבעוניות ואקספרסיבי. מין חיבור מופלא בין מזרח למערב, בין עושר לצמצום ובין אקספרסיוניזם מתפרץ לבין מינימליזם מרוסן. בכל האיורים הללו בולט האיזון בין כל מרכיבי הקומפוזיציה, שנשמר תמיד באופן מדוייק ומוקפד.
האיורים הקסומים האלה הוצגו בפרוזדור של מוזיאון העיצוב חולון, וכל מי שראה אותם- לא ישכח.

לאה כהן בביתה
מאז שגיליתי את איורי האופנה האלה בקטלוגים של 'טורנובסקי' חיפשתי דרך להכיר מקרוב את המאיירת המחוננת וכשהחלטתי להתחיל במחקר על מאיירי אופנה בישראל, התגבר בי הצורך לפגוש אותה ולדעת עליה עוד.
לפני כמה שבועות נשאו מאמצי פרי, כאשר מכרה משותפת הפגישה בינינו. הגעתי לדירתה היפה והמטופחת של לאה ופגשתי אישה מקסימה , שמדברת בשקט במבטא צרפתי עדין, ומשדרת תחושת תרבות מעודנת, בלבושה, באישיותה ובסביבתה.
בסופה של הפגישה הנעימה הציגה בפני לאה, חלק מהאיורים שעיצבה בעבור טורנובסקי, ביניהם כמה איורים מהקטלוגים של גוטקס וכמה סקיצות ואיורים ללוחות שנה אמנותיים.
סיפור חייה של לאה כהן כאמנית מחוננת, מתחיל בהיותה ילדה, כאשר ציירה המון, בכל הזדמנות ובכל מצב. את הכשרתה הראשונה בתחום קבלה אצל מורה פרטי, ולאחר שבגרה, עברה ללמוד בפריס בבית ספר לאמנויות. לאה ציירה בפריס וחלמה על ישראל, ויום לאחר שסיימה את לימודיה וקבלה את הדיפלומה שלה, ארזה את חפציה והגיעה אלינו.
בתחילת דרכה איירה למגזין 'את' ולעוד כמה מגזינים ישראלים, ואז קבלה הזמנה לאייר ספר ילדים בשם 'לעוף בחלום' שיצא לאור בהוצאת 'מסדה'. באמצעות המו"ל של ספר זה נוצר קשר בינה לבין 'טורנובסקי' , קשר שנמשך 37 שנה, כאשר בכל הזמן הזה הוציאה מתחת ידה לוחות שנה אמנותיים , כרטיסי ברכה, שקיות ומוצרי אריזה מיוחדים, וגם הקטלוגים של 'גוטקס'.
לפני כשנה פרשה לאה כהן מ'טורנובסקי' ועכשיו יש לה סוף סוף זמן להתמסר לבני משפחתה ולילדיה, שכולם עלו בינתיים ארצה.
לאה פרשה לפני חלק מהיצירות המופלאות שלה שנעשו בעבור 'טורנובסקי' לאורך השנים. קריאות ההתפעלות , וההקלקות הבלתי פוסקות על מצלמת האייפון שלי- לא הוציאו אותה משלוותה, והאיפוק האירופאי שלה – לא התערער.
אני שמחה לחלוק אתכם כמה מיצירות אלה לקראת חג הפסח הקרב.
אני מאחלת לכל קוראי הבלוג שלי חג אביב שמח, הרבה פריחה ולבלוב מסביב, והרבה שמחה בתוכנו פנימה.
8 תגובות
Comments feed for this article
6 באפריל 2014 בשעה 05:39
מרים ברוק כהן
אילה, ברוך שובך לכתיבה….. ואין מילים בפי…ציורים כל כך יפים, נעימים ועושים חשק לראות עוד. חבל שאין בדים שעליהם מודפסות יצירות כאלו!!!
מרים
6 באפריל 2014 בשעה 21:11
ayalaraz
תודה רבה לך, מרים. אכן עשיתי הפסקה ארוכה בכתיבה, אבל חזרתי לכתוב והאיורים המקסימים של לאה כהן היו אחת הסיבות לכך.
6 באפריל 2014 בשעה 00:18
Netvision
מקסים ביותר. הרבה זמן לא קראתי את המיילים שלך.
עכשיו כשיש הקלה ואני חוזרת לחיים, יש לי אורך רוח לאחרים, כמו קודם!
שבוע נפלא יקירתי
אירית
נשלח מה-iPhone שלי
6 באפריל 2014 בשעה 21:14
ayalaraz
ברוך שובך לחיים, יקירתי. עברת את הדרך הלא קלה בהרבה הבנה, סבלנות וחוש הומור. שיהיה לך חג מקסים ומעכשיו שיהיה לך רק טוב…
4 באפריל 2014 בשעה 08:26
נילי
שמחנו לקבל בלוג מרהיב זה במיוחד לאחר הפסקה ארוכה מידי לטעמנו
חג שמח מדוד ונילי
4 באפריל 2014 בשעה 17:13
ayalaraz
אני שמחה מאוד לדעת שהתגעגעתם לבלוג שלי. חג שמח לכם, נילי ודוד, וחג שמח לכל המשפחה.
7 באפריל 2014 בשעה 08:29
לירון אוחנה
אילו רישומים מדהימים וחופשיים, מעורר השראה! תודה איילה ולאה
7 באפריל 2014 בשעה 11:38
ayalaraz
אכן, לאה כהן היא מאיירת מחוננת וייחודית. תודה לך לירון על תגובתך.