שוק-שוקו-שוקולד

את זה שאני אוהבת שוקולד, אתם כבר יודעים. אבל לא כל שוקולד טעים לי. שוקולד מתוק (שנקרא אצלנו משום מה שוקולד חלב) אני לא מכניסה לפה. אבל תנו לי שוקולד נואר 70% קקאו ולא תמצאו מאושרת ממני בעולם במשך חמש דקות, או כמה שזה לוקח עד שהשוקולד מתמוסס בפה ומשאיר טעם של עוד.

אחד הכללים החשובים  איך לצרוך שוקולד ולהמשיך ליהנות ממנו הוא  להפסיק  לזלול דווקא כשאתה רוצה עוד. כי כמו שאתם בטח יודעים, כל דבר שצורכים ממנו יותר מדי- מאבד את ערכו, וזה רלבנטי אפילו ליחסים בין אנשים, ואל תנסו את זה בבית!

באוצר החכמה היהודית המרוכז בספר "משלי" אנחנו מוצאים התיחסות לכך שאכילת מתוק צריכה להיות מידתית ושלא צריך להגזים  "אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב" (משלי כ"ה,כ"ז).

אך מכיוון שלא התכוונתי לעסוק כאן בכתבי הקודש, אחזור לשוקולד.

מהו השוקולד המושלם? בלגי? שוויצרי? חלק או מחוספס? עם אגוזים או בלי? ואולי בכלל פרלינים? כנראה שלכל אחד יש את השוקולד שעליו הוא מפנטז ברגעי הדיאטה המעיקים. את השוקולד שאני מפנטזת עליו, כנראה שרק אני בלבד יכולה ליצור. יש בו מתיקות מדוייקת, ניחוח משכר וארומה מעלפת, וכל זה בתוך אריזה אסתטית בסגנון מינימליסטי מעודן. ומכיוון שאני לא מתכוונת לקחת קורס שוקולטיירים בפריס למשך כמה שנים, כי אני את ההשתלמויות שלי סיימתי, גם ככה אני עוסקת ביותר מדי דברים…אז  נשאר לי רק לגלות איפה נמצא השוקולד המדוייק בשבילי.

ופה בדיוק אני מתחברת לאהבה נוספת שלי, גאדג'טים. עכשיו תארו לכם שאני מחברת את שתי האהבות שלי ביחד. מה קבלתם? מדפסת תלת-מימדית להדפסת שוקולד. כן. יש דבר כזה. ולא. לא צריך לרכוש אחת כזאת בשביל להדפיס שוקולד כמו שאתם אוהבים. חברת הממתקים הבינלאומית "הרשי" מוכנה להדפיס לכם את השוקולד שבו חשקתם. הנה הדגמה. כך הם עושים את זה.

ובלי שום קשר לשוקולד המודפס, הנה מבחר אופנתי שכולו או חלקו, מיוצר משוקולד, שהוצג בפסטיבל השוקולד בניו-יורק. וואאווו. איזה דגמים  מגרים. ממש בא לי לאכול אותם…

דגמים עשויים בחלקם או בשלמותם משוקולד בתערוכת השוקולד בניו-יורק

יותר מקרוב

ועוד יותר מקרוב

מה "יפה"?  תביאו ביס…