לכל אחד יש חלום על מקום. החלומות שונים זה מזה ממש כמו שהחולמים שונים זה מזה. אחד מפנטז על איי גלפגוס, שם יוכל לראות פינגווינים וכלבי ים ולהרגיש לבד בעולם, אחר מפנטז על העפלה על האוורסט בקור מקפיא רק כדי לראות את הזריחה מעל אחת הפסגות המושלגות ולהוכיח לעצמו שהוא עשה זאת. כמו שכל אדם הוא תבנית נוף מולדתו- כך גם כל חלום הוא תבנית גיל, מצב כלכלי, חינוך ונסיון חיים.
החלומות שלי על מקומות אחרים- הם לא אקזוטיים, לא נועזים ולא מרחיקי לכת. לא כרוכה בהם סכנת חיים ואין בהם בעלי חיים נדירים או דממה מושלגת. החלומות שלי הם אורבניים. ערים סואנות. אנשים זרים. תערוכות מעוררות דמיון וארוחות מעוררות חיך.
חלום אחד כזה התגשם לי השבוע, יותר במקרה מאשר בתיכנון מושכל.
צירוף הנסיבות הביא אותי לגור במשך שלושה ימים בתוך חלום אורבני. מעוצב, יפיפה, מעורר חושים וממוקם בצנטרום של הפיילה.
הכוונה המקורית היתה לערוך ביקור נוסטלגי ברוטרדם, העיר שבה גרנו בתקופת לימודינו במשך חמש שנים. רצינו לגור קרוב ככל האפשר לדירה הצנועה שבה גרנו אז, בסוף שנות הששים ותחילת השבעים, המקום הכי קרוב לדירה ההיא היה ההילטון, המלון שנשקף אז מחלון המטבח שלנו, אבל מכיוון שהמחיר היה בשמיים, חיפשתי אלטרנטיבה והודות לאלוהי האינטרנט, הייתה לי הארה. לגור בדירה שכורה במקום בבית מלון.
נסיון עם דירות שכורות כבר היה לנו ממקומות נחמדים בפריס, ברלין וניו-יורק, אבל לשני לילות? זה פרק זמן קצר מדי שלא תמיד ניתן להשגה.
העקשנות והסקרנות הבלתי אפשריות שלי הביאו את האופציה המסקרנת: דירת סטודיו במרכז רוטרדם, שתי דקות מהבית שבו גרנו פעם, במרכז השוקק של רוטרדם,
הצילומים של הדירה באינטרנט נראו יותר מדי טוב בשביל להיות אמת, ואני כבר צברתי מספיק נסיון בפענוח תמונת חדר שצולמה מזווית מחמיאה במיוחד שכל דמיון במציאות בין הצילום למקור הוא מקרי בהחלט.
אבל הפעם זה נראה שונה: שטח הדירה היה אמור להיות 45 מטר, שאיך שלא תסתכלו על זה- זה מספיק גדול, מטבח מצוייד, והעיקר דירה חדשה לגמרי שזה עתה הושקה. לא רציתי לפתח ציפיות מרחיקות לכת, אבל הייתי סקרנית מאוד.
מה שראינו כשפתחנו את דלת הדירה עלה בהרבה על כל דמיון.
דירה בקומה האחת עשרה, הממוקמת במרכז העיר, כל כך חדשה שעדיין היה באוויר ריח של צבע טרי. מוקפת חלונות שקופים בגובה כל הקיר משלושה צדדים, מעוצבת עד הפרט האחרון שיצא ממגזין עיצוב 2013 והכול מתוצרת Allessi הנחשבת לטופ דיזיין.
השהות בדירה הזאת היתה חוויה שלא תישכח. לראות את השקיעה מהקומה ה-11 יורדת לאט לאט על העיר, לראות את הבוקר עולה בדמדומי השחר המבהירים בהדרגה. חוויה שלא מהעולם הזה, מה עוד שנגד כל הסיכויים גם קבלנו מזג אוויר בהיר שהגדיל את הראות עד קצה האופק.
עכשיו, אתם בטח תרצו לדעת מה המחיר של מקום בגן עדן לשני לילות- נכון? ובכן, גם זה יבוא בהמשך עם הפרטים הרלבנטיים.
ועכשיו ניתן את רשות הדיבור לתמונות…
8 תגובות
Comments feed for this article
17 בנובמבר 2013 בשעה 22:21
מרים ברוק כהן
נפלא אילה, ברוטרדם בעיקר עברתי ברכבות מ… ואל…אך שהיתי מספר פעמים, תמיד אצל דודה של אבי ופעם אצל דוד שלי אני זוכרת העיר הבנויה מחדש [ אחרי ההפגזה ההיא] יפה מאד. אבל המים נוראי- טעם תודה על הספור והתמונות זה העלה בי זכרונות חביבים
מרים
23 בנובמבר 2013 בשעה 17:11
ayalaraz
מרים היקרה, אני יודעת שיש לך הרבה זכרונות מהולנד ולא כולם טובים. אגב, ראיתי בסופר "אלברט היין" שאת בטח מכירה את המגזין Marion ומיד חשבתי עלייך…
4 בדצמבר 2013 בשעה 22:43
מרים ברוק כהן
תודה אילה… ראית את העתון הזה [שלי] , אפילו הוא כבר לא מה שהיה ….אבל הייתי מדפדפת בו ברצון. דןדי רבא שהוציא אותו לאור הוציא גם ספרים שונים ץץ לא מזמן קבלתי חוברת על שלל הדברים שהוציא לאור מדהים…אבל מריון תודה רבה חיממת את לבי.
מרים
5 בדצמבר 2013 בשעה 16:13
ayalaraz
מריון. איזה שם יפה. הרבה יותר יפה ממרים. היתה תקופה בארץ שכולם החליפו לשמות עבריים, לדעתי עדיף היה להישאר בשם המקורי. גם לאמא שלי ניתן השם מרי Marie והחליפו לה למרים, אבל במשפחה תמיד קראו לה בשמה האמיתי מרי.
17 בנובמבר 2013 בשעה 05:36
דוד
מת מסקרנות. למרות שחשבנו על אמסטרדם ננסה לראות אם עדיין הדירה תהיה פנויה לאחר הגילוי….
דוד
23 בנובמבר 2013 בשעה 17:09
ayalaraz
דוד היקר, חשבתי לפרסם את הכתובת של הדירה המדהימה בבלוג, אבל במחשבה שנייה- אני אשלח לך פרטים באימייל. דש' לנילי ואם אתם מתכננים ביקור ברוטרדם באוגוסט הקרוב- אז נשמח להיפגש.
16 בנובמבר 2013 בשעה 16:56
עירית יציב
אשריכם שזכיתם
25 בנובמבר 2013 בשעה 14:59
ayalaraz
תודה רבה, עירית.