פעם, מזמן, כשעוד הייתי ילדה קטנה, ל'חג השבועות' קראנו בשם 'חג הביכורים'. זה היה חג אהוב וחשוב, בעיקר לילדים. בערב החג, הגיעו כולם לגן הילדים בבגדים לבנים, חיתול על הראש ומעליו זר פרחים. הזר והבגד הלבן היו חשובים מאוד. אבל יותר חשוב מהם היה הטנא. כל ילד רצה שהטנא שלו יהיה הכי שווה והכי מקושט, מפני שאת הטנא מכרו במכירה פומבית מעל במה גבוהה שהוקמה במיוחד לחג. לאחר המסכת על 'מגילת רות' ולאחר שתזמורת חליליות ניגנה את השיר 'סלינו על כתפינו' ואחריו 'ארץ זבת חלב' הגיע החלק הכי חשוב של החגיגה.

ילדה בחג הביכורים מתוך פרויקט "העיר הנגלית לעין"

מישהו עלה על הבמה ודיבר בפאתוס רב על הקשר שבין העם ואדמתו ואז היה מניף את הטנא, שהביא כל ילד, מראה אותו לקהל, מספר מה יש בתוכו ושואל 'מי מוכן לקנות? ובכמה?' כל ילד רצה שהטנא שלו יימכר במחיר הכי גבוה, מפני שאת הכסף תרמו לקרן הקיימת לישראל וזה היה אז הדבר החשוב ביותר בעולם…

אני זוכרת במיוחד פעם אחת. לחג הביכורים קיבלתי מאבי מתנה מיוחדת: יונה לבנה. יונה אמיתית. חלקה ורכה. חמה כשנוגעים בה וכל כך אהובה… הרגשתי מאוד מיוחדת כשמסרתי את הטנא המקושט שלי, עם היונה שכל כך אהבתי, למכירה. עמדתי ליד הנואם, ילדה קטנה בשמלה לבנה וחיכיתי להצעת המחיר הכי גבוהה שיש. האיש הביט אל הטנא, גילה את היונה הקשורה ברגליה בשרוך אדום, פתח את הקשר ובבת אחת היונה המריאה אל השמיים הבהירים. אני הבטתי בתדהמה אל הטנא המרוקן שכבר לא היה שווה הרבה בלי היונה… כל כך רציתי לתרום תרומה מיוחדת…ממש לא הבנתי למה כולם מחאו כפיים כשאני רק מחיתי דמעה…

מאז עברו שנים והסיסמא 'עם עובד בארצו- ברכה למולדתו' שעליה גדלו בני הדור שלי נשמעת היום יותר מעודכנת אם מחליפים את ה'עובד' ב'אובד'… אבל מכיוון שבלוג זה איננו בלוג פוליטי כדאי שאעצור כאן!!!

ובנימה אחרת לגמרי, במיוחד לכבוד החג, הנה כמה דוגמאות של ביכורי פירות וירקות שאינם פרי האדמה, אלא פרי עבודת יד.

מתוך פרויקט מסלול האמריקני בגדים מפירות וירקות

אפשר לסרוג פירות מחוטי צמר ואפשר גם לתפור ירקות מלבד. היום, כשעבודת היד נחשבת ל arts and crafts וזוכה לעדנה- אפשר לנסות בשעות הפנאי לסרוג משהו דומה…

בתיאבון עם ירקות סרוגים!

סניקרס עם חוש הומור משגע , אבל מאבטיח עם גרעינים…

פירות וירקות עשויים לבד כבר ראינו הרבה…אבל חתוכים???

זהירות, לא למאכל! גם זה סרוג!!!

כשחיפשתי חומר על אופנה ופירות באינטרנט מצאתי המון תמונות, אבל כולם על fruits , התופעה היפאנית שהדביקה את העולם. כאן משהו קצת אחר משל אמה בל. מעצבת מקורית בהחלט!!!

אמה-בל בבגד בהשראת פירות

והנה כאמור, התופעה המדוברת fruits חלק ב' ויש גם תשובה שוודית לעניין וכמובן שגם תשובה ישראלית

ספר ההמשך ל 'fruits' שנקרא 'fresh fruits'

ואם עוסקים בזכרונות אז מוכרחים להזכיר את כרמן מירנדה התופעה והפירות שעל ראשה…

כרמן מירנדה כוכבת הקולנוע של שנות ה- 40 – 50 הופיעה תמיד עם פירות על הראש.

תודה רבה למרים ברוק-כהן שהזכירה בתגובתה את צייר הפורטרטים ה'עשויים' מירקות ג'וזפה ארצ'ימבולדו.

והנה יצירה משלו. הוא הקדים את הזרם הסוריאליסטי ב-350 שנה והתגלה מחדש על ידי הסוריאליסט סאלבדור דאלי.

יצירה אופיינית של ארצ'ימבולדו

יצירה אופיינית של ארצ'ימבולדו

ואם תרצו עוד משהו על זכרונות העבר הנה חומר מרתק מפרויקט העיר הנגלית לעין באתר יו-טיוב