כשהייתי קטנה, קראתי  בדבקות את שבועון הילדים 'הארץ שלנו'. זה היה בשנות החמישים, הימים היו ימי הצנע, החאקי היה סמל לאומי וכל ישראל היו חברים. ב'הארץ שלנו' היה מדור מעניין שנקרא 'לראות, להביט ולהתבונן'. במדור זה הסבירו לקוראים הצעירים באמצעות תמונות, מה ההבדל בין לראות, לבין להביט או להתבונן. שנים רבות עברו מאז, ואני עדיין מתבוננת בכל דבר, בדיוק כפי שלימדו אותי פעם. ולפעמים תוך כדי התבוננות אני מגלה זווית מפתיעה, קונוטוציה מוזרה, או חיבור בלתי שגרתי, והגילוי הבלתי צפוי הזה תמיד מפתיע ומשמח אותי מאוד.

הארץ שלנו שיקף עולם של תמימות ילדותית שעברה מן העולם

הארץ שלנו שיקף עולם של תמימות ילדותית שעברה מן העולם

אתמול, בצעידת הבוקר, ראיתי במסלול ההליכה שלי, כמה דברים מושלכים שעוררו בי סקרנות. ליד בית הכנסת של התימנים ראיתי מגפי נשים סקסיים זרוקים ליד תקליטור לעילוי נשמתו של  הצדיק שלום שבאני. בגן השעשועים ראיתי בקבוק בירה ריק מונח על סוס נדנדה.  צילמתי, שמרתי והמשכתי הלאה. אחר כך בבית, מול המחשב, הגדלתי את הצילומים והתבוננתי בהם.  פתאום גיליתי כמה אבסורדי וגרוטסקי החיבור שבין הפריטים האלה, שצוותו זה לזה ביד המקרה. בכל אחד מהפריטים המושלכים אין שום דבר מיוחד כשהוא לעצמו, אבל החיבור שלו עם פריט אחר הנוגד לו באופיו הוא שמעורר את העניין המיוחד. המגפיים המשולבים בתקליטור העלו בדעתי את ההגדרה 'בין קודש לחול' ואילו בקבוק הבירה עם הנדנדה לילדים הביאו אותי למחשבה על סוף עידן התמימות. "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים " אמר האדריכל מיס ואן דה רוהה  ואני רוצה להוסיף 'וגם בחיבור שביניהם'.

מה הקשר שבין מגפי נשים לבין דיסק לעילוי נשמה?  בין קודש לחול

מה הקשר שבין מגפי נשים לבין דיסק לעילוי נשמה?
בין קודש לחול

בדברים המושלכים האלה, שאיש לא טורח להתבונן בהם, אין כלום כשהם כל אחד לעצמו, אבל החיבור ביניהם עושה את הבלתי אפשרי ונותן להם חיים חדשים משל עצמם. כמה מעניין לגלות שדווקא החיבור שבין הדברים הבלתי מתחברים לכאורה, הוא שהופך  אותם משום דבר מיוחד למשהו בעל משמעות.

לחפש את הקשר שבין בירה לסוס נדנדה

איך הייתם מגדירים את הקשר שבין בירה לסוס נדנדה? אני חשבתי על סוף עידן התמימות

בהמשך הצעידה גיליתי כי בתוך אחד מסלעי הגיר הנקבוביים שהונחו על הדשא צמח סביון. התבוננתי בו מקרוב ותהיתי איך הצליח זרע מנוצה של סביון לעוף ברוח ולהכות שורש בתוך נקבובית של סלע צחיח. תהיתי על כוח ההישרדות המופלא של הצמחים בטבע ואחר כך צילמתי את הסלע הפורח מכל הכוונים. כשראיתי את הצילומים על צג המחשב התברר לי כי אחד מהם, שקלט גם את המדרכה המוצללת שבהמשך מזכיר מאוד את הציור של  האמן הסוריאליסטי רנה מגריט 'הסלע המרחף'. חיפוש קצר בגוגל העלה את הציור הנ"ל של מגריט והופתעתי לגלות עד כמה הוא דומה לצילום האקראי שצילמתי.

צילום של סלע שממנו צומח פרח וברקע רואים את הצל שהעץ ממול מטיל על המדרכה

הצילום של סלע שממנו צומח פרח וברקע רואים את הצל שהעץ ממול מטיל על המדרכה, שצילמתי בגינה הציבורית מתכתב עם היצירה של מגריט , כאן למטה.

הסלע המרחף של רנה מגריט

הסלע המרחף של רנה מגריט

אחד המתבוננים הספרותיים הגדולים ביותר שאני מכירה הוא הנסיך הקטן, אותה דמות ענוגה שיצר אנטואן דה סנט אקזופרי. הוא מתבונן בתיבה מצויירת  ומגלה בתוכה כבשה. הוא יודע כי מצד אחד 'הדברים החשובים באמת סמויים מן העין'  אבל מצד שני 'מאחורי כל הדברים הנראים לעין- יש דבר מה גדול יותר'.

 הטייס, הסופר והפילוסוף, אנטואן דה סנט אקזופרי יודע, כי היכולת לראות כבשים מבעד לדפנותיהן של תיבות, היא תכונה של ילדים. המבוגרים כבר איבדו את היכולת הזאת כי הם התרחקו מאוד מהילד שבהם. אין זה משנה כלל שכל המבוגרים היו ילדים קודם, כי בפועל, רק אחדים מהם זוכרים זאת.

ואני עדיין מנסה להתבונן בעולם בעיניים של ילדה, ילדה שמאחוריה כבר די הרבה קילומטראג', אבל היא עדיין משתדלת, ולפעמים גם מצליחה, לראות את הכבשה שבתוך התיבה.

הנסיך הקטן- ספר פילוסופי עמוק

הנסיך הקטן- ספר פילוסופי עמוק

צילומים 1, 2, 3 צולמו באייפון ע"י אילה רז

מודעות פרסומת