אני שמחה מאוד לארח ב'בלוג של אילה רז' את לירון אוחנה בוגרת המחלקה לצורפות ואפנה בבצלאל, כיום לומדת לתואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית, וכותבת בלוג אפנה. לירון מעלה לדיון סוגיה עכשווית מעניינת: האם בלוגריות אופנה מוסיפות פן חיובי לעולם האופנה או שמא מורידות את רמת השיח הציבורי בנושא אופנה.
רבות דובר על שינויים אקולוגיים המשפיעים על עולם הטבע: ההתחממות הגלובלית פוגעת בשנתם של דובי הקוטב, דגי הסלמון בנורווגיה ניצודים בכמויות ולא מצליחים להתרבות, וגם בשדה האפנה מתחילים להרגיש באוויר רוחות של שינוי. מי שמקשיב יכול לשמוע בשנים האחרונות סנוניות אפנתיות המבשרות על כך שמשהו בג'ונגל האפנה מתחיל להשתנות.
סוזי מנקס, אחת ממבקרות האפנה המוערכות בעולם, כתבה לפני כשבוע כתבה בשם "קרקס האפנה" ובה היא מספרת על שנות התשעים (המאושרות?) בהן מבקרי אפנה היו לא יותר מחבורה של אנשים לבושים בשחור, שהתגודדו מחוץ לאזורי תעשייה שכוחי אל, מחכים להיכנס לעוד פרזנטציה אוונגרדיסטית של מעצב נחשב. "עורבי האפנה" כינו אז את מבקרי האפנה, שביניהם כתבים ועורכי מגזינים, כולם אנשים בעלי ידע נרחב באפנה וניסיון רב שנים בתפקיד נחשק. הם מעולם לא חצו את הקווים אל עבר אור הזרקורים אם כי היו שם, בכל התצוגות והאירועים הנכונים, על מנת לראות, לשפוט, לכתוב ולבקר.
- סוזי מנקס, כתבת אופנה בעיתון "הראלד טריביון"
מנקס מצאה את עצמה, בשבוע האפנה האחרון בפריס, במצב חדש שבו הגבולות שהיו ברורים- נפרצו. לא היה מה שיפריד בין מי שמאחורי הקלעים לבין מי שבפרונט, או בין מי שמבין באפנה לבין מי שמבין פחות. פריצת הגבולות יצרה מצב חדש שבו להקות רבות של ציפורים שונות ומשונות מקננות בטריטוריה האפנתית של העורבים הוותיקים: "היום האנשים שמחוץ לתצוגות האפנה הם יותר טווסים מאשר עורבים" היא כותבת "הם עושים פוזות ומתגנדרים אל מול המצלמות בשמלות עטורות ההדפסים שלהם". מנקס מדברת על אותם אנשים ש'מפורסמים בלהיות מפורסמים'- או במילים אחרות כאלו שאין תוכן אמתי מאחורי הפנים המוכרות שלהם: "הם ידועים בייחוד בשל דפי הפייסבוק שלהם, הבלוגים שלהם, או בזכות זה שצדו את עינו של הצלם סקוט שומאן (Schuman) שהנציח אותם בבלוג שלו".
- אוליינה סרגיינקו, אשת הבוהמה הרוסייה, המחליפה במהלך שבוע האופנה תלבושות כמה פעמים ביום כדי לצוד את עיני הצלמים
לא ניתן להתכחש לכוחה של הרשת בתוך השינוי שמתחולל בעולם האפנה: רשת האינטרנט מביאה בשניות תמונות מתצוגות האפנה הנחשבות בעולם- לכל מחשב וסמארטפון, ומשנה את תפקידם של מבקרי האפנה- שבעבר היו הראשונים להיחשף לעיצובים ולספר עליהם לקהל הרחב- ופתאום מוצאים את עצמם בסיטואציה חדשה שבה כל אחד יכול לראות תצוגות אפנה בזמן אמת, לחוות דעה ולהיות הקול המשפיע הבא.
כמו שיש הרואים בשינויים האקולוגיים כאלו אשר יובילו אותנו להיכחדות, ואחרים שרואים בשינויים- תחנת מעבר, ככה גם השינויים בשדה האפנה מביאים אתם ביקורת ושאלות קשות: האם תצוגות האפנה הן האירוע המרכזי, או שכיום השאלה האמתית היא מי מגיע אליהן, ואיך הוא נראה? האם רק אנשי מקצוע מהתעשייה יכולים לבקר אפנה או שכל חובב אפנה שראה את הקולקציה באינטרנט יכול לעשות את אותה העבודה?
- בריאן בוי, הבלוגר הפיליפיני. למעלה: יושב בשורה הראשונה ליד סוזי מנקס ואנה וינטור. ב- 2008 קרא המעצב מארק ג'יקובס תיק על שמו כמחווה להשפעתו על עולם האופנה
אכן נכון הוא הדבר שרבים מהבלוגים העוסקים באפנה מביאים לעולם בעיקר המלצות על מוצרי טיפוח שנשלחו אליהם במתנה מחברות יח"צ, או פוסט בנוסח "חמש עשרה אפשרויות שונות בהן אני לובשת את אותה החולצה"- דבר שמותיר את הדיון על אפנה ברשת מפוספס במידת מה, אך מצד שני, אני, כבלוגרית צעירה, לא יכולה שלא להתלהב מהפוטנציאל האדיר שהרשת מאפשרת : כזה שנותן לכל אחד מאתנו אפשרות לקחת חלק ולתרום במידה כזאת או אחרת, לשיח על אפנה.
תגובתם של ה"טווסים" לא איחרה לבוא: הבלוגרית ליאנדרה מדין התרעמה על ההכללה של מנקס שמסווגת את כל הבלוגרים כמקשה אחת, והבלוגרית סוזנה לאו הודתה שקשה לה להיות "רק בלוגרית" והיא מרגישה שפעמים רבות היא צריכה להתנצל על מקומה.
- ליאנדרה מדין "לא כל הבלוגרים שווים"
שדה האפנה שבעבר היה סגור, ושמור למתי מעט, נפתח כעת לכולם. במובנים רבים הוא הופך לדמוקרטי ופתוח יותר לקבל קולות חדשים. האם זה אומר שה"עורבים" הוותיקים יכחדו? האם ה"טווסים" ייתפסו את מקומם? אולי ההתלהבות מהם תחלוף עם הזמן? ואולי במרוצת הזמן ייווצר לו זן חדש של ציפורי אפנה- כאלו עם מקור עורב ונוצות טווס?
מה שבטוח זה- שאין תקופה מעניינת מזאת לחקור, לבחון, ולתעד את הזואולוגיה המשתנה של עולם האפנה.
- סוזי לאו: "אני לא רק בלוגרית!"
תודה רבה ללירון אוחנה על הפוסט המאתגר שלה. אתם מוזמנים לבקר בבלוג המעניין של לירון
8 תגובות
Comments feed for this article
2 באפריל 2014 בשעה 20:22
שיעור בזואולוגיה של האפנה | The Ohana Fashion Session
[…] לכתבה: שיעור בזואולוגיה של האפנה […]
2 באפריל 2014 בשעה 20:19
פגום הוא המושלם החדש | The Ohana Fashion Session
[…] כשבועיים כתבתי כתבה לבלוג של איילה רז על הטירוף שהלך מסביב לתצוגות, אבל בפנים הלך טירוף לא […]
7 במרץ 2013 בשעה 07:57
Rivka Friedlander
אינני מסכימה איתך במקרה זה. האופנה אינה כבר אופנה עילית בלבד היא אופנה של "העם" ולכן ניתנת במה לכל מי שיש לו מה לומר, כמוך, דרך הבלוגים וטוב שכך.
גם מעצבי האופנה עברו לקולקציות של ready to wear משום שהבינו שלאור המצב הכלכלי כדאי להם ליצר מוצרים שטובים "לעם" ולאו דווקא לאופנה עילית.
הגברת האמריקאית חסרת טעם בכל מקרה וזה שמישהו נתן לה את התפקיד, לפני שנים רבות, לבקר אופנה לא מקנה לה, מבחינתי, שום זכות או ידע חריג לגבי אופנה. יש המון אנשים יצירתיים שלא היתה להם הזכות לעבוד בעיתון אמריקאי יוקרתי, שיש להם מה לומר וכדאי שיעשו זאת. לעומת הגברת המבקרת, מעצבי האופנה הטובים הם חסרי דעה קדומה ולכן גם הגברת הזו צריכה ללמוד לפנות מקום ליצירתיות.
אני סיגנונאית אופנה בעצמי אשר גדלה בארץ בשנות החמישים והשישים וחיה בארה"ב בשנות השבעים והשמונים. האופנה היא המראה (mirror) של התקופה כמו כל דבר וכדאי מאד לפתוח את הראש ולא להתבצר "במוסכמות עתיקות". אני שמחה לראות את הבלוגרים ליד ה"אנשים החשובים" בתצוגות האופנה…
רבקה פרידלנדר
7 במרץ 2013 בשעה 11:24
ayalaraz
תודה על תגובתך רבקה. אני בהחלט מסכימה שאפנה משקפת את רוח התקופה- ודמוקרטיזציה של האפנה היא מגמה שמאפיינת את תקופתנו: הלן האנט הופיעה בטקס האוסקר עם שמלה של- H&M, אשת הנשיא מתהדרת בבגדים שנקנו ברשת וול מארט האמריקאית, "גבוה" ו"נמוך" בהחלט מתערבבים, ותרבות הבלוגרים- מעצימה את המגמה.
אני לא יודעת אם הייתי קוראת לחוקרת אפנה שתיעדה את לבוש בית המלוכה לאורך הדורות, ומביאה עמה הסתכלות סוציולוגית חברתית על אפנה"חסרת טעם", אך אני בהחלט מסכימה שזה לא הקול היחיד שנוכח בשיח על אפנה, ואיזה מזל שכך- כי זה מה שנותן לי את הבמה לקיים אתך את הדיון המעניין הזה.
לירון אוחנה
7 במרץ 2013 בשעה 12:29
Rivka Friedlander
אני מוכרחה לציין שהעובדה שהגברת תיעדה את המלוכה הבריטית אינה מעניקה לה טעם טוב אלא "שיוך מלכותי" ותו לא ועוד יאמר שכידוע, שחוץ מליידי דיי, המלוכה האנגלית ידועה בטעם גרוע. לדעתי "על טעם ועל ריח אין להתווכח" אבל אלה שדוגלים בשיטת " יש צבעים שעובדים ביחד ויש שלא" פשוט תקועים במאה הקודמת. ושוב, זו דעתי לחלוטין אבל הגברת של ההראלד טריביון לא עושה לי את זה…
ברכות
7 במרץ 2013 בשעה 14:51
ayalaraz
רבקה היקרה, תודה רבה על תגובתך. אני מתרשמת מאוד מהדעתנות שלך, מהרהיטות ומההבנה הרבה שלך בתחום האופנה, ומכיוון שאני רוצה ליצור שיתוף והחלפת דעות בנושא האופנה ביני לבין קוראות הבלוג שלי , אני מציעה לך לכתוב פוסט בבלוג שלי ולהביע את דעתך המנומקת. אשמח אם תעני בחיוב.
7 במרץ 2013 בשעה 14:56
Rivka Friedlander
מודה לך על ההצעה אך אין לי פנאי בשלב זה להענות לה.
בהצלחה וברכות
רבקה
7 במרץ 2013 בשעה 19:34
ayalaraz
את מוזמנת בכל עת.