נדמה לכם שאתם יודעים מה עושה אתכם מאושרים?  לפי דניאל גילברט, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, שכתב את הספר 'להיתקל באושר', רוב הסיכויים שאתם בכלל לא בכוון הנכון. ספר זה, שאני קוראת בימים אלה, מפריך אחד לאחד את כל המיתוסים על מהות האושר, ואם חשבתם כמוני, שהישגים אישיים, רווחה חומרית, או זוגיות מוצלחת- עושים אתכם למאושרים, אז כדאי שתתחילו לחשוב על הכול  מחדש.

גבעת הרקפות מול קבוץ גלעד

מבט מגבעת הרקפות מול קבוץ גלעד אל הנוף הירוק שמסביב

רקפות בשיא פריחתן

רקפות בשיא פריחתן על גבעת הרקפות

הכי ירוק שיש

הכי ירוק שיש

מה אני עושה כשאני צריכה לחשוב מחדש? אני לוקחת בתיק קטן את המינימום ההכרחי, נפרדת מהשגרה היומיומית, ויוצאת אל המרחבים הפתוחים. אני לא נוסעת רחוק. ולא להרבה זמן. אני לא צריכה אשרם נידח בהודו, או אוהל התבודדות באפריקה. בתוך שעה וחצי נסיעה מהבית, אני נכנסת לעולם חדש, שקט ורגוע, שבו האנשים לא ממהרים לשום מקום, המרחבים ירוקים, הנחלים זורמים, הפריחה משגעת ואני מוצאת את עצמי תוהה על הקלות הבלתי נסבלת של הפרידה מהשגרה המוכרת לטובת אתנחתא מרעננת וממלאת מצברים, שצריך רק להושיט יד ולגעת. ממש כמו  בשיר של רחל :

'שם הרי גולן, הושט היד וגע בם

בדממה בוטחת מצווים עצור…

וכך אני מוצאת את עצמי, יושבת לפנות ערב על נדנדת עץ, עם בן-זוגי, במלון 'גלי כנרת' כאשר מולנו הכנרת הרוגעת ובאופק הרי הגולן.

הכנרת לעת ערב

הכנרת לעת ערב

הכנרת בשעות הבוקר

הכנרת בשעות הבוקר

מבט מהמלון לצד דרום

מבט מהמלון לצד דרום

מבט מהמלון אל החומה הצלבנית

מבט מהמלון לצפון אל החומה הצלבנית

מד המים שמראה את גובה המפלס

מד המים שמראה את גובה המפלס

הכנרת היא המקום שבו אני הכי מתחברת לעצמי. כאן, אני יכולה לחזור בקלות לימי ילדותי בטבריה. הצבע העמוק של המים, המרקם המחוספס של עצי האקליפטוס, האור המיוחד שנח על ההרים לפנות ערב, הרוח הקלה המגיעה משום מקום ומלטפת פתאום את הפנים, וההתבוננות המדיטטיבית באדוות הכנרת שמתערבלות במעגלים אין סופיים בליווי רחש פכפוך ממכר. כל זה עושה לי בלב משהו שאי אפשר להסביר במילים.

קליפת האקליפטוס

קליפת האקליפטוס

קליפת האקליפטוס

קליפת האקליפטוס

אדוות על חוף הכנרת

אדוות על חוף הכנרת

יומיים של טיול בשבילים נסתרים והאזנה לרחשי הטבע, ניקו לי את האבק מהנשמה ומילאו את הריאות חמצן טרי. האביב פורח עכשיו בהדרו. העמקים ירוקים. הנחלים זורמים והכנרת כמעט מלאה על גדותיה. טבע כל כך נדיב ומזמין, כבר מזמן לא ראיתי.

טיול בסבך לכוון נחל עמוד

טיול בסבך לכוון נחל עמוד

הכל פורח

הכל פורח

נחל עמוד

נחל עמוד

כחול וירוק לכל אורך הדרך

כחול וירוק לכל אורך הדרך

פארק הירדן3

את מלון 'גלי כנרת' אני אוהבת במיוחד. יש בו כל מה שאין במלונות הגדולים והמפוארים, בעלי השאנדליירים מקריסטל והלובי המפונפן. 'גלי כנרת' הוא מלון מעודן בטעם של פעם. במקום עושר נובו-רישי צעקני, תוכלו למצוא בו צניעות תרבותית נעימה ומתחשבת, אותה תכונה נפלאה שנעלמה כבר מזמן מחיינו.

במלון זה נהג לנפוש בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן-גוריון, עם רעייתו פולה. היא הייתה זאת שדאגה לתפריט שלו ואת מה שהוא אכל ב'גלי כנרת' לארוחת הערב תוכלו לקרוא מעל דף נייר מצהיב, בכתב יד מוקפד ומסודר. מסמך זה, לצד מסמכים נוספים ותצלומים של אורחי המלון, מוצגים בחדר הנוסטלגי, שבו מרוכזים זיכרונות מישראל של שנות החמישים.

ובכן, מה אכל בן-גוריון בארוחת הערב?  מרק ירקות,  ביצה רכה (בדיוק שלוש וחצי דקות), וכוס מיץ עגבניות טרי…איפה הוא ואיפה נתניהו המבקש מהמדינה תקציב לגלידה בסך של 10,000 ₪,  או אולמרט עם הסיגרים הקובניים, וכל שאר המנעמים?

תפריט הארוחות של בן-גוריון ב"גלי כנרת"

תפריט הארוחות של בן-גוריון ב"גלי כנרת"

ותאמינו לי שגם  אני יודעת שעבר זמן רב מאז ימי ראשית המדינה. וגם אני יודעת שלא רק אנחנו השתנינו, אלא כל העולם השתנה… אבל בכל זאת, תרשו לי הפעם, בהתקף נוסטלגיה חד פעמי, להתרפק על התקופה הרחוקה ההיא ולהתגעגע לימי הצניעות של ילדותי הנשכחת.

תורמוסים בפארק הירדן

תורמוסים בפארק הירדן

תודה רבה לאירית לרנר, מנהלת קשרי האורחים של מלון 'גלי כנרת' שפתחה לפנינו את ארכיון המלון, ושיתפה אותנו בזיכרונות מ'גלי כנרת' של פעם, שבו התארחו מארק  שאגאל ודני קיי, חיים וייצמן וגם פולה ודוד בן-גוריון.

כל התמונות בפוסט זה צולמו על ידי אילה רז במצלמת אייפון

ולסיום, הקשיבו לשש שניות של שכשוך המים בנחל עמוד. מומלץ להגדיל לפני ההאזנה למסך שלם.

 

מודעות פרסומת