אתחיל בעובדה טריוויאלית. ירון היה סטודנט שלי בשנקר. זה לא ממש מפתיע בהתחשב בעובדה שביליתי 26 שנה מחיי בהנחיית סטודנטים במגמה לעיצוב אופנה, וכמו שאני אומרת לפעמים על מעצב זה או אחר 'כן, גם אותו לימדתי. כולם היו בני'.

הפוסט על ירון מתגלגל לו על שולחני כבר כמה חודשים ובכל פעם שאני אוטוטו יושבת לכתוב, קורה משהו שהופך את הכתיבה ללא רלבנטית. כך היה גם למחרת 'שבוע האופנה הישראלי' (פארסה ששווה פוסט בפני עצמה) פתאום פרץ מבצע 'עמוד ענן' והפך את הפוסט החדשותי על תצוגת האופנה של ירון מינקובסקי  לשלג דאשתקד.

צילום מתצוגת האופנה בתחנה, תל=אביב

אז זהו. אקטואליה או לא. אני כותבת עכשיו ומיד לפני שיתחיל 'עמוד ענן' 2,  או 'לבנון' 3 , או גוד נווז וואט, כי זאת היא המציאות של חיינו.

שמלת שיפון קטנה עם מוטיבים של קלפים

ירון הוא מעצב מוכשר. הוא יצירתי ושופע רעיונות. הוא בחר לעסוק בעיצוב אופנה. אבל באותה מידה ואולי אפילו יותר, היה מצליח בעיצוב טקסטיל או בעיצוב גרפי. הוא סיפר לי שהוא רצה בכלל ללמוד אמנות ב'בצלאל' אבל בלחץ ההורים הלך ללמוד מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו ולא איזה 'לופט גשפטן'. בשנה השנייה שלו בשנקר הלך לגוטקס והציע לעבוד אצלם כפרילאנסר. רצה הגורל והוא קבל שם את הזדמנות חייו. גב' גוטליב ז"ל שידעה לזהות טאלנטים אפילו בחושך גמור, הבינה שיש לבחור הזה מה להציע ובקשה ממנו הצעה לקולקציה בהשראת ירושלים. הוא לקח את ההצעה בשתי ידיים, הלך לראות איזה קישוטים יש במלאי של 'אבגד' ומצא שם אוצרות: אלמנטים בצורת חמסה, קישוטים בצורת מגן-דוד, ועוד  קישוטי מתכת שאת כולם בקש לצפות בעבורו בזהב. בתוספת אבני תורקיז וסרטי זהב, הוא יצר טקסטורה מרהיבה שאותה הדביק על הלייקרה בדבק חם וכך יצר את ה'רקמות' לקולקציה המהוללת ביותר של גוטקס בכל הזמנים 'ירושלים של זהב'.

עפרה חזה בדגם ירושלים של זהב

ירון מספר לי שכאשר הוצגה קולקציית 'ירושלים של זהב' לראשונה בשנת 1992, ב'איגדו' בדיסלדורף, עמד כל הקהל על הרגליים ובכה. למחרת הוא כבר הכין עוד דגמים לתצוגה.

התחנה הבאה בדרכו המקצועית הייתה זכיה בפרס 'איגדו' בדיסלדורף כסטודנט שנה ג' , עם אאוטפיט שאותו תפר ממפות שולחן בוכריות, שהפך להיות יותר מאוחר הבסיס לקולקציית הגמר שלו ועוד יותר מאוחר לבגדי ההופעה לאירוויזיון בעבור דץ ודצה.

הדגם בהשראת מפות בוכריות

כיום הוא מעצב עצמאי בתחום בגדי הערב. העסק שלו קיים כבר 15 שנה.

איך אתה מגדיר את הסגנון שלך?

אין לי סגנון מוגדר. אין לי בעיה לגעת בכל תחום שמעניין אותי. אני רומנטיקן ויצירתי, והדגמים שאני יוצר הם ייחודיים  ומוקפדים.

מה השאיפות שלך?

הגשמתי כבר את כל השאיפות. עבדתי בארה"ב בחברת 'אטלנטיס'  לבגדי-עור, 8 שנים. קבלתי הצעה לעבוד אצל אנריקו קוברי וסירבתי. אני מרוצה ממה שהשגתי. המשפחה שלי היא אצלי במקום ראשון ורק אחר כך באה הקריירה.

לירון ולרעייתו, פזית, יש 4 ילדים ולפי מה שהבנתי הוא אבא מסור שלוקח חלק פעיל בטיפול בילדים, ורק על זה לבד, הייתי מעניקה לו בהחלט לייק בריבוע.

שמלה קטנה מאריג פאייטים

ואפילו שזה כבר לא אקטואלי, אני רוצה להתייחס כאן לתצוגת האופנה שהציג במתחם התחנה בשבוע האופנה האחרון. אקדים ואומר כי לבקש ממעצב אופנה להכין קולקציה בתוך 10 ימים זאת בקשה לא רצינית שהמעצב צריך לדחות אותה על הסף, אבל  מכיוון שהוא לא דחה,  אתייחס למה שראיתי.

לפי התצוגה הבנתי שיותר ממה שהוא אוהב לעשות בגדים הוא אוהב להשתעשע ביצירת טקסטילים. מכאן נובעים הדגמים הרבים שבהם הטקסטיל הוא החלק המרכזי. ירון עיצב חלק גדול מהטקסטילים בתצוגה זו.  כמו למשל, הטקסטילים האווריריים עם העיגולים בלבן על לבן, או באדום על אדום, שהתופרות בסטודיו שלו חיברו אל הבד בהמון סבלנות והשקעה, וגם השיפונים הלבנים שנתפרו עליהם מוטיבים  של קלפים בשחור, שיצרו אריגים קלילים המתנפנפים עם כל תנועת גוף.

שמלה שחורה קטנה עם מגזרות עיגולים

ככלל, השמלות החזקות שלו הן אלה המבוססות על טקסטיל מושקע ולא על גזרות מסובכות, שנראות לפעמים קצת מאולצות. אם הייתי צריכה למקם אותו בתקופה כלשהי בתולדות האופנה (הסטוריונית, לא?) הייתי ממקמת אותו ללא הסוס בשנות ה-20 של המאה הקודמת. איזו תקופה נפלאה. גזרות לא מתוחכמות, אריגים מהממים בעושר טקסטורלי, רקמות חרוזים  והמון רומנטיקה…כבר אמרנו שירון בחור רומנטי, לא?

הכי יפות בתצוגה שלו היו השמלות הקטנות בצבעי פסטל, מבד גפיור משובח, לפעמים עם צווארון קולר ולפעמים עם מחשוף התואם את הטקסטורה של הבד, בעלות גזרה מינימליסטית, שהונחו בנונשלנטיות על הגוף והתנועעו עם כל צעד של הדוגמניות על המסלול. השמלות  האלה היו יכולות להתאים לסרט תקופתי, בצירוף גרבי משי, סרט מצח על הקארה הגזור היטב, ונעלי בובה על עקבים בינוניים.

אהבתי את התצוגה הנינוחה והלא מתאמצת שאילו היו מפחיתים מתוכה כמה דגמים שחזרו על עצמם הייתה נותנת תחושה יותר נעימה ומשאירה טעם של עוד.

ירון הוא אדם של ניגודים: מופנם ומוחצן, סולידי ונועז, קרייריסט ואיש משפחה מסור. לדעתי, הוא עוד לא אמר את המילה האחרונה שלו. אולי יום אחד הוא בכל זאת יפנה לאמנות, או לדיזיין-ארט. יש לו פוטנציאל. רק חכו בסבלנות עד שהילדים שלו יגדלו.

כל הצילומים משבוע האופנה

צילומי הדגמים של הקולקציה האחרונה: דביר כחלון.

מודעות פרסומת