היום התחלתי לכתוב פוסט חדש בשם 'אחרי החגים' . פתאום עלה בדעתי לדפדף בבלוג שלי כדי לראות מה כתבתי שם לפני שנה בזמן הזה. לא ממש מפתיע היה למצוא רשומה בשם 'אחרי החגים' עם ההבטחות שהבטחתי לעצמי לפני שנה בדיוק. להבטיח זה קל. את זאת יודע כל ילד. אבל לקיים? זה כבר סיפור אחר. רוצים לראות במה הצלחתי ובמה לא? הנה הסיכום.
את הרשומה מלפני שנה סימנתי בצבע שונה, כדי למנוע בלבול, ועכשיו נשאר לי רק לגלות לכם את האמת.
הנה לפניכם הפוסט אחרי החגים מאוקטובר 2011.
הנה חלק מרשימת הדברים שהבטחתי לעצמי לעשות אחרי החגים:
- לסדר את הקלסרים שלי שהתנפחו למימדים חסרי הגיון
- דווקא סידרתי. עכשיו הקלסרים מסודרים ומאורגנים. 1:0

הקלסרים סודרו מחדש
- לעשות סדר בארונות ולמסור את כל הדברים המיותרים.
- עשיתי סדר בארונות אבל מאז שסידרתי אני צריכה כבר לעשות סדר חדש. אז זה כנראה תיקו 0:0
- לתפור כריות לספת הסלון מבד הברוקאד המקסים שקניתי ב'וילה מרוק'
- מהברוקאד תפרתי כיסויים לשתי כורסאות והוספתי עוד שתי כריות תואמות עם רקמה אתיופית. 2:0

הכורסאות שחידשתי עם הכריות שתפרתי
- ליצור משהו מעניין מאוסף בדי ה'ליברטי' שלי.
- התחלתי לעצב מבדי ליברטי מחרוזות טקסטיליות וגם תפרתי כמה בובות לפי הציורים של מאיה.3:0

הבובה לובשת חולצה מבד ליברטי

מחרוזת טקסטילית מבדי ליברטי מהקולקציה החדשה
- לעבור על כל החשבוניות של כרטיסי האשראי בשלושת החודשים האחרונים
- בחיי שרציתי. אבל לא יצא לי. 3:1
- לבדוק חשבונות של ספקי התקשורת ולגלות את כל הסכומים שחוייבתי בהם בטעות (?)
- לאור הבדיקה שערכתי, התנתקתי מ'פלאפון'שהתגלו כשודדים סדרתיים ועברתי להוט מובייל.4:1
- להתקשר לכל האנשים המקסימים שפגשתי בחטף ואמרתי שאני בטוח אתקשר
- בינתיים פגשתי עוד אנשים מקסימים וגם להם הבטחתי… 4:2
- לקבוע פגישות עם כל האנשים הנחמדים שאיתם קבעתי שניפגש בקרוב.
- עוד נקודה שלילית לחובתי. כמה חבל. 4:3
- להמשיך לעבוד על התכשיט שהתחלתי ליצור לפני חודשיים ונתקעתי.
- התכשיט ההוא תקוע עדיין, אבל בינתיים יצרתי תכשיטים חדשים. אז זה תיקו. לא? 0:0
- להתחיל לעבוד על תכשיט חדש לתערוכה הבינלאומית 'New traditional Jewellery'
- התחלתי וגם סיימתי ושלחתי לתערוכה אבל התכשיט שלי לא הגיע לגמר. 5:3

התכשיט שנשלח לתערוכה מורכב משני חלקים שניתנים לקימוט ולשינוי צורה. זה חלק אחד עשוי ממתכת גמישה ועליה כדורי קרושה מחוט פשתן זהוב

זה החלק השני המורכב מעלי קרמיקה וחוטי פשתן

זה התכשיט השלם בהשראת זר עלי הדפנה שניתנו למנצח באוליפדיאדה ביוון העתיקה
- להמשיך את המחקר על הגבר הישראלי 'מכובע טמבל ועד בנדנה'.
- לא המשכתי. וכנראה גם לא אמשיך. נראה שאיבדתי את המומנטום. 5:4
- להתחיל לעבוד על התערוכה הבאה שאני אוצרת בפריסקופ 'טקסטילירי ' (שירת הבדים)
- התחלתי וגיליתי אמנים מוכשרים ועבודות יפיפיות לקונספט טקסטילירי. הפתיחה בפריסקופ ב-14 בדצמבר 2012. תבואו. תהיה אחלה תערוכה. 6:4
- ו…להוריד 2 ק"ג בכדי שאוכל ללבוש את הג'ינס שאני כל כך אוהבת!
- לא הצלחתי. אני לובשת ג'ינס אחר. אבל עדיין לא ויתרתי ואמשיך לנסות. 6:5
אז זהו, ממחר אין יותר תירוצים, כבר אחרי החגים.
אז מהסיכום עולה שהצלחתי לקיים רק 6 משימות מתוך 11 אז נכון שהתקדמתי, אבל לא מספיק.
מה יהיה גורלן של 5 המטלות שלא קוימו? ניפגש פה בעוד שנה ונראה…
8 תגובות
Comments feed for this article
23 באוקטובר 2012 בשעה 22:16
לירון אוחנה
נו, לפחות אם תפרסמי אותו פעם את יודעת שקוראת אחת כבר יש לך…. אני חדשה בבלוגוספרה ומרענן לראות בלוג שמדבר על אפנה באופן עמוק יותר מ"תראו את החולצה החדשה שקניתי". אמשיך להתעדכן
23 באוקטובר 2012 בשעה 22:19
ayalaraz
תודה לך לירון. אם וכאשר… אשלח לך עותק, ואני שמחה לראות אותך בין קוראי
22 באוקטובר 2012 בשעה 22:25
לירון אוחנה
איילה שלום, נתקלתי בבלוג שלך במקרה וממש אהבתי. לגבי ההבטחה שלא קוימה- דווקא המחקר על הגבר הישראלי נשמע מעניין ורלוונטי ממש! אולי אפילו לא מסתיים בבנדנה של שנות ה-90 וממשיך בשינויים עכשוויים הבאים לידי ביטוי באפנת הגבר המטרוסקסואל? נשמע לי דווקא נושא מרתק
23 באוקטובר 2012 בשעה 18:35
ayalaraz
שלום לך לירון וברוכה הבאה לבלוג שלי. אהבתי את תגובתך לגבי המחקר על הגבר הישראלי. מי יודע, אולי עוד אשוב ואעסוק בו ביום מן הימים.
16 באוקטובר 2012 בשעה 13:06
מרים ברוק-כהן
אילה, סיימת יותר מחצי מההבטחות העצמיות! כל הכבוד הלוואי והפוליטיקאים שלנו היו מגיעים לרמה שלך!!!! אני מזמן הפסקתי להבטיח לעצמי הבטחות ואז כל סיום הוא הפתעה טובה. ועד 120 בודאי יש לך זמן לעוד הרבה דברים יפים
מרים
23 באוקטובר 2012 בשעה 18:54
ayalaraz
מרים היקרה, אני עם פוליטיקאים לא מתחרה. משום בחינה ובשום מצב. אולי הייתי מוסיפה לתפילה שאינני מתפללת כל בוקר "ברוך שלא עשני פוליטיקאית…" תודה על האיחולים להמשך יצירה- מאוד מקווה שאצליח להגשים…
9 באוקטובר 2012 בשעה 18:24
irityatziv
אני לא מנהלת דין וחשבון עם עצמי….קביעת מטלות היא מתכון בטוח לדחינות….ובקשר לסדר בארון הבגדים – מושג שאינו תקף לגבי – נעשה שימוש חוזר ומשתנה בבגדים גם מלפני שנים רבו. ובאשר למידות….משתדלים
9 באוקטובר 2012 בשעה 20:13
ayalaraz
כל אחד עם השריטות שלו…אני תמיד עושה לעצמי בחינות. זה לא ממש מומלץ, אבל בשבילי זה עובד.