אתם כבר יודעים שהבלוג שלי הוא לא בלוג פוליטי. אתם כבר יודעים שאני לא רואה את עצמי כאיזה נביא שמוכיח בשער. אבל ישבתי לחבר פוסט אופטימי לקראת השנה החדשה וזה מה שיצא. אותי זה מדאיג- ואתכם?
כל פעם שאיזו שנה נגמרת-
ושנה חדשה מתחילה,
עוד לפני ש"מי שהייתה" עוברת
אנחנו שולחים לה קללה.
לא מברכים על מה שהייתה
לא זוכרים לטובה את הדרך
ולא משנה מה הביאה איתה
אצלנו היא כבר חסרת ערך…
השנה שתבוא לא פשוטה בתכלית
ואת עצבי כבר מותחת,
אני רק מקווה שכל מי שמחליט-
לא ירוץ לכסות את התחת…
ובנימה אופטימית, הנה תמונה שצילמתי בטיול למקדוניה. יש בה אור בקצה המנהרה.

אור בקצה המנהרה
4 תגובות
Comments feed for this article
19 ביולי 2013 בשעה 07:51
נוגה אלגום
דליה חסין.., אני מחפשת אחר המורה שלי מבית הספר הראלי בחיפה… האם זו את ?
28 ביולי 2013 בשעה 16:37
ayalaraz
הי נוגה, העברתי את בקשתך לדליה חסין. מקווה שנוצר ביניכן קשר.
15 בספטמבר 2012 בשעה 18:48
ayalaraz
דליה היקרה, אני מאוד מאוד שמחה על תגובתך, קשר של מילים הוא בסיס לידידות מופלאה ושמחתי לגלות במקדוניה שהקשר בינינו נשמר. לא חשוב באיזו תכיפות מתראים- העיקר שיש עניין משותף והבנה כאשר מתראים. כבר סיכמנו ששתינו אופטימיות- לא?
15 בספטמבר 2012 בשעה 18:39
דליה חסין
אילה יקרה,
כתוב ברגישות, בחכמה ובכשרון(כרגיל)…
שמחה שהיצלחתי להגיב -סוף סוף.
שנה טובה-שנת המשך יצירה ברוכה והעיקר המון בריאות .!!!
דליה