למה תערוכה נהדרת כמו תערוכת הבובות בבית הכט בחיפה, לא זכתה לקידום ויחסי ציבור כמו שזכתה להם תערוכת הפרחים שהתקיימה בחיפה בפסח האחרון? ולמה תערוכת הבובות המקסימה הזאת מתקיימת רק במשך ארבעה ימי תצוגה בלבד? למחלקת התרבות של עירית חיפה פתרונים.

בובות הלבד המקסימות של אירינה פדוטוב מלאות הומור ואופטימיות

לי רק נשאר לספר לכם על התערוכה המיוחדת ולהצטער בשבילכם שלא הגעתם. ועלי לציין שגם אני הגעתי לתערוכה הזאת לגמרי במקרה בזכות אחותי החיפאית שטרחה ליידע אותי ולתמרץ אותי להגיע. בלעדיה, קרוב לוודאי שגם אני הייתי מחמיצה את האירוע המקסים הזה.

הבובות של גילי יפמן מעידות על הידע הנרחב שלה בספרות ותיאטרון.

בובות. בובות. בובות. שתי קומות בבית הכט, ובכל קומה 5-6 חדרים וכל אחד מהם מלא וגדוש  בבובות בכל מיני גדלים וצבעים, בטכניקות רבות ומגוונות ובסגנונות שונים. כנראה שהדמיון האנושי עובד שעות נוספות כשזה מגיע לבובות.

בובות מקסימות של תמרה אוקולוב

62 מציגים וכל אחד מציג לפחות 5 בובות. תעשו לבד חשבון כמה בובות זה יוצא. נכון שלא כל הבובות על אותה רמה. יש בובות שהן "מסטר-פיס" ויש בובות מתנ"ס, אבל בסך הכל הרמה גבוהה מאוד ומגוון המציגים מפתיע.

פרט מהבובה הפאשניסטה של מילה רוזנפלד, שהבגדים שלה מעוצבים ותפורים ברמה של קוטור

בובה של מילה רוזנפלד בשלמותה

מבט אל קבוצת בובות לתיאטרון בובות בתערוכה

הבובה והחתול

פרט של בובה  מפוסלת של כהנקה אביבה

מה שמשך את תשומת לבי תוך כדי עיון בקטלוג של התערוכה, היה עיסוקם של חלק מהמציגים שהפתיע בחריגותו. לצד אמנים, מורים לאמנות ובוגרי אקדמיה, שהם מן הסתם הגרעין הקשה של היוצרים, מפתיע למצוא בין המציגים אנשים שעיסוקם הקודם אינו קשור בשום אופן לעיצוב. כמו למשל, מריאשה ברנר שהיא מורה  לחינוך מיוחד, לירן גינת שהיא מרפאה בעיסוק, גיל גזית שהוא מהנדס מערכות מחשבים , ענת ויזלמן ואידית פישר-כץ שהן אדריכליות, עמנואל זוהר שהיה סא"ל בחיל האוויר, רעיה זיידמן שהוא כימאית, גילי יפמן, שהייתה מורה לספרות ושחקנית תיאטרון , אביבה כהנקה וטטיאנה פרונין שהן אחיות מוסמכות, טטיאנה מורוזוב ואירית שטיין שהן משפטניות, יאנה מלישב שהיא בעלת תואר שני במתמטיקה, גלינה סאיטוב שהיא כלכלנית, אנה פרוג בוגרת הטכניון שעבדה בתעשיית ההי-טק ויאנה קולופייב שעסקה בתחום התיירות. ויש גם את משפחת אזבל שהם אב, אם ובן שחיים בקבוץ אשדות יעקב מאוחד וכל אחד מהם הוא אמן בפני עצמו. בין המשתתפים אין שום מכנה משותף, למעט העובדה המפתיעה שכולם מעצבים בובות.

ואי אפשר לא להזכיר כאן את המספר הרב של הבובנאים המוכשרים יוצאי ברית המועצות לשעבר שנתנו "בוסט" רציני לתחום עיצוב הבובות בארצנו והביאו אותנו לרמה של מעצמה בובתית.

אירינה פודוטוב מייצרת בובות בתערוכה

אז הסתובבתי בתערוכה, צילמתי, התפעלתי והבאתי לכם מעט מן המעט מכל השפע שהיה.

מה שנשאר לי זה רק לקוות שבפעם הבאה ייעשו יחסי ציבור מסיביים יותר, שהתערוכה תהיה פתוחה ליותר מארבעה ימים ושימציאו לה נושא יותר מוצלח מ"יין ישמח לבב אנוש" שהוא לדעתי, נושא בעייתי ומגביל שאינו מרחיב את גבולות היצירה אלא מצמצם אותה.

ועוד משהו, מן הראוי היה לקחת מעצב מקצועי לעיצוב התערוכה. זה היה מעלה את רמתה הכללית ונותן לבובות את הכבוד הראוי להן.

מודעות פרסומת