יוז'י ימאמוטו למתקדמים

לפני שנה בקרתי במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, בתערוכה של יוז'י ימאמוטו.  חשבתי שלרגל התערוכה שלו המוצגת עכשיו במוזיאון העיצוב חולון, כדאי להביא בפניכם פוסט שלי  מאותה תערוכה שפורסם אז ב-Xnet בבלוג שלי "חליפות העתים". שתי התערוכות של יוז'י שונות זו מזו בכל פרמטר אפשרי. התערוכה בלונדון מתרחקת מכל סממני דרמה ומציגה את הדגמים נטו בתאורה חזקה המאפשרת התבוננות בכל פרט. לעומת זאת, בחולון, מוצגים הדגמים בתוך מיצג שיש בו תנועה ודרמה, והדגמים מוצגים באפלולית למחצה שאינה מאפשרת התעמקות בפרטים. ההבדל המהותי בין שתי התערוכות הוא בכך שבלונדון מוצג ימאמוטו יותר כמעצב-אופנה ואילו בחולון הוא מוצג יותר כאמן.

בתהליך העמדת התערוכות  בלונדון ובפריס היה ימאמוטו מעורב אישית וניתן להסיק מכך את מה שכבר ידענו מראש: ימאמוטו אינו מתקבע על דברים ואינו חדל  מלנסות דרכי ביטוי חדשות הן בדגמים עצמם, הן בדרך הצגתם והן בקונספט המשמש להם בסיס.

 הקטלוג לתערוכה של ימאמוטו

 התערוכה של יוז'י ימאמוטו במוזיאון ויקטוריה ואלברט היא תערוכה מינימליסטית ומהודקת היטב. כ- 60 דגמים של ימאמוטו, מוצגים בתערוכה זו על גבי בובות חייטים, מוארים בתאורת אור יום, וחפים מכל מימד דרמטי או תיאטרלי השולט בדרך כלל בתערוכות מסוג זה. אין שום עיצוב מתוחכם של החלל , אין הגבהות או הנמכות של משטח התצוגה, אין תאורה אפלולית עם ספוטים נקודתיים ואין שום דבר שגונב את ההצגה מן הדגמים עצמם.

ימאמוטו מדגים בתערוכה זאת את הפרפקציוניזם והמינימליזם המאפיינים את יצירתו וכאילו אומר למבקר בתערוכה: אל תחפש אצלי פעלולי תאורה ועיצוב. עדיף שתראה את הדגמים כמו שהם. מה שאתה רואה זה מה שיש.

התצוגה המיוחדת הזאת מאפשרת למבקר להתבונן בכל דגם מקרוב, באור מלא, להקיף אותו מכל צדדיו ולהתעמק בכל פרט  שבו, ועובדה זו חשובה מאוד להבנת המורכבות של הדגמים והגזרות שנראים פשוטים למדי במבט ראשון.

הביקור בתערוכה זו דומה בעצם לביקור בסטודיו של המעצב  ומאפשר התעמקות בדגם שאיננה מתאפשרת בדרך כלל בתערוכות אופנה במוזיאון. רק מה?  אסור לצלם! ותשכחו מטריקים ושטיקים כי באולם הסתובבו מספיק  אנשים שכל תפקידם היה לגרום לך לשכוח מצילום הכי מהר שאפשר.

השאלה הנשאלת מול הדגמים של ימאמוטו היא כמובן: האם זאת אופנה או אמנות? מה שבטוח שאלה לא בגדים טריוויאלים שהייתם רוצים ללבוש. יש אמנם בתערוכה גם כמה דגמים שתוכלו ללבוש מבלי להיראות מוצג מהלך, אבל זאת בהחלט לא המטרה העיקרית של המעצב. רוב הדגמים (לנשים ולגברים) הם באובר סייז, עשויים מחומרים לא טריוויאליים, אלא אם אתם מתעקשים שניאופרן הוא חומר טקסטילי מקובל. ימאמוטו מתכתב עם השפעות מתקופות שונות בתולדות הלבוש ויש לו חוש הומור מאוד מתוחכם המיועד בעיקר למבינים .

חלק מהדגמים של ימאמוטו פוזרו ברחבי מוזיאון ויקטוריה ואלברט ושם דווקא אפשר היה לצלם בכלל בלי בעיות. אז הנה לפניכם מה שהצלחתי לצלם ואת השאר תוכלו לראות בסרטון של יו-טיוב שגם מסביר בצורה תמציתית ומעניינת את כל מה שאני חסכתי מכם.