אני יודעת שאני לא לגמרי אובייקטיבית כשאני מדברת על הסרט " העולם מצחיק" של שמי זרחין. אחרי הכול, נופי ילדותו הם גם נופי ילדותי , אם כי יש בינינו הפרש של כמה שנים טובות. אבל אני מודה, שהכנרת הנשקפת  בכמה פריימים בסרט, בהחלט מערערת את יכולת השיפוט האובייקטיבית שלי.

הסרט החדש של שמי זרחין "העולם מצחיק" הוא מצחיק באמת. לא רק מצחיק אלא גם מעורר מחשבה. בין האפיזודות הסוריאליסטיות לבין הטיפוסים ההזויים המפוזרים בו בנדיבות, פועם לב רגיש ויש בו נשמה. אבל בעיקר יש בו המון אהבה וגעגוע צובט לאיך שהיינו פעם, למה שאהבנו פעם, וגם לרגעים הקסומים ההם, שאפילו אם  נשתוקק להם עד כלות- הם לא יוכלו להתרחש שוב לעולם.

חנות נעלי ילדים במונפארנס, פריס

הדור שלי גדל על הגשש החיוור. בצעירותי נהגנו בינינו אפילו לדבר גששית. "היה מנוע?" היה מישהו שואל כשמשהו היה הולך לאיבוד וכולנו היינו מתפוצצים מצחוק. או למשל, כשמישהו היה מעלה רעיון חדש, היה תמיד מישהו שידע לענות לו "זה רעיון וגם זה רעיון"  כשכולם מצטרפים במקהלה. על קלטות הסלילים בטייפ הנייד של הסבנטיז, וגם ברדיו-טייפ במכונית התמכרנו לגששים. את שבת בבוקר פתחנו עם רבקה מיכאלי ששאלה בפעם המאה את יוסי בנאי "אני לא מבינה מה פה מצחיק?!" ואנחנו היינו עונים במקומו "אותי זה מצחיק!!!"

חנות נעליים במארה, פריס

אני זוכרת כשהגענו לחופשת מולדת ראשונה מחו"ל אחרי העדרות של כשלוש שנים. זה היה בקיץ 1971 או 72,  וחברים טובים קנו לנו כהפתעה כרטיסים לגשש החיוור (שנקראו בפינו "החשש הגיוור"). אני זוכרת היטב את ההרגשה הנפלאה שעטפה אותי כשיכולתי להבין סוף סוף לא רק את המילים, אלא גם את מה שביניהן, ואפילו כל ניד עפעף ומצמוץ שפתיים אמרו לי המון.

חלון ראווה באווירה מחוייכת

זה עזר לי להבין סופית שרק בארץ אני יכולה להרגיש כל כך שייכת ורק עברית "חודרת אל עורקי אל נשמתי", כפי שכתב אהוד מנור. אינני יודעת אם זאת הייתה הסיבה היחידה שבגללה חזרנו, אבל זו בהחלט הייתה אחת מהסיבות היותר משכנעות.

אז אם אתם מתגעגעים לגששים, ואם נופי טבריה עושים לכם טוב על הלב, ואם שמי זרחין הוא כוס התה שלכם ואפילו אם לא, קבלו המלצה מכול הלב: לא תמצאו דרך נעימה יותר להעביר שעתיים בקיץ ישראלי מעיק והביל.

ודווקא בגלל שהעולם שאנחנו חיים בו, הוא לגמרי לא מצחיק, והחדשות/ פוליטיקה/ שטחים, מעוררים רק דיכאון- צאו מזה ורוצו להתענג על הסרט  "העולם מצחיק".

צירפתי לחגיגת הקיץ כמה צילומים באווירה מחוייכת שצילמתי בפריס באפריל 2012.