צילמתי את פריחת הדובדבן. פריחה מרהיבה. מהפנטת. רציתי להוסיף טקסט לצילומים. משהו לירי. אסתטי. אולי פילוסופי. כתבתי. מחקתי. נשאר רק זה.
פריחת הדובדבן. שתי מילים שכותבות שיר. השיר הכי קצר בעולם. יותר קצר מהאיקו. יותר קצר מטוויט . הכול כאן. ליריקה. אסתטיקה. אפילו פילוסופיה. הנצחי מול החולף וההבדל שבין היומיום לחלום.
2 תגובות
Comments feed for this article
29 במאי 2012 בשעה 10:22
מרים ברוק-כהן
נשמתי עמוק, והתבוננתי עד ששבה נשימתי.
מרים
30 במאי 2012 בשעה 09:55
ayalaraz
תודה לך, מרים, על התגובה הנעימה.