לפני שנה, בזמן הזה כתבתי בבלוג שלי פוסט שהטריגר לכתיבתו היה ריח פרחי התפוז באוויר. לפוסט קראו "פרחי תפוז ואהבת נצח". השנה, ריח פרחי התפוז הזכיר לי את הפוסט ההוא.
אחרי החורף הארוך וימי הקור החריגים- עצי ההדר שלנו מגיבים בפריחה שאינה זכורה לי מאז שאנחנו גרים כאן, בכפר-סבא, שזה אומר 12 שנה.
הריח משך אותי החוצה, כמובן עם המצלמה. עצי התפוז, הלימון והאשכולית לבשו חג. המוני פרחים בין הענפים. עלים צעירים מלבלבים. פירות שעדיין לא נקטפו, מציצים מבין הענפים. זמזום דבורים עסוקות באוויר ואפילו פרפר אורח צבעוני, שקפץ במפתיע, לביקור מולדת. התמונות כאן לפניכם. את הזמזום והריח תצטרכו לדמיין לבד.

פרפר אורח מצד ימין למעלה. רואים?

הירוק השנה עמוק ועסיסי במיוחד.
12 תגובות
Comments feed for this article
12 באפריל 2012 בשעה 13:49
הדס חנני
שלום אילה,
האם תוכלי להפנות אותי לחומר כתוב ו/או מצולם על בגדי חתונה של גברים ונשים בטבריה של אמצע המאה ה-19?
תוכלי גם להעביר לי במייל
hadasshanany@gmail.com
תודה
הדס
14 באפריל 2012 בשעה 11:37
ayalaraz
שלום הדס, שלחתי לך תגובה למייל
2 באפריל 2012 בשעה 18:36
Sharon
אילה התיאורים והתמונות שלך מטיסים אותי חזרה הביתה, לפרדסים ולתפוזים של כפר סבא הישנה. כמה געגועים!
13 באפריל 2012 בשעה 09:37
דגן
יפה. זה הרעיון של חגים, שהם משתלבים במחזוריות של הטבע והשנה. כך שהשנה הבאה את תזכרי בפוסט הזה שבא בעקבות זה שנזכרת בפוסט הקודם…
14 באפריל 2012 בשעה 11:36
ayalaraz
תודה לך דגן על תגובתך וברוך בואך לבלוג שלי. אין כמו המחזוריות של הטבע שתמיד מזכירה לנו איפה ומתי אנחנו חיים
14 באפריל 2012 בשעה 11:33
ayalaraz
תודה לך שרון, על תגובתך. לא ידעתי שאת בת כפר- סבא…
14 באפריל 2012 בשעה 11:34
ayalaraz
2 באפריל 2012 בשעה 16:39
מרים ברוק-כהן
אילה חביבה, אצלנו על ההר, הלימון עדיין לא כל כך ריחני אבל היסמין שלי מעמיד אנשים ליד החצר עם אפים מרטטים, והם לוגמים מלוא ריאותיהם את הבושם המתוק כל כך. כמה אנשים אפילו צלצלו בדלת לשאול איפה קניתי את היסמין הנפלא הזה [במשתלת יגור]. נוסף על כך פורחת הדפנה, אצל השכנה שלי פורח משהו מדהים שנוזל באשכולות פרחים סגולים לכל כיוון. הציפורים שרות בקערות השתיה /רחצה. במרכז השכונה פורח הכל והרבה כלניות סגולות [אשלח לך לדואל], אביב אמיתי אחרי חורף די סביר חג שמח לכולן / כולם .
מרים
14 באפריל 2012 בשעה 11:32
ayalaraz
איזה תיאור מקסים של היסמין והפריחה בשכונתך. העץ שמצמיח פרחים סגולים באשכולות שנוטפים כלפי מטה, שמו "ויסטריה" אם- לזה את מתכוונת.
15 באפריל 2012 בשעה 13:49
מרים ברוק-כהן
אכן אילה זוהי 'ויסטריה' , משום מה אני שוכחת את שמה. מרים
2 באפריל 2012 בשעה 14:43
Nophar
ואצלנו פריחת הדובדבן הנפלאה, שפרחה במלוא הדרה בשבוע שעבר, נשרה לה עקב הרוחות והקור ששבו אלינו… מדמיינת את ריח פרחי ההדרים מתפזר בינות קרני השמש החמימות… אין כמו האביב!
חג שמח!
נופר
14 באפריל 2012 בשעה 11:30
ayalaraz
נופר היקרה, תודה על תגובתך . זה עתה חזרתי משהות בהולנד ושם יצא לי לראות את פריחת הדובדבן במלוא הדרו. אכן, אין כמו האביב. אשמח לראות אותך בביקורך הבא בארץ.