הבלוג שלי שמח לארח בפעם הראשונה בתולדותיו (כאן נכנס קטע הפתיחה לסמפוניה החמישית של בטהובן) את כפיר לב-סיני עם הפוסט המסקרן שלו על פו-אר.
אבל יש שני דברים שאנחנו צריכים לברר כבר מהתחלה:
- מי זה כפיר לב-סיני?
- מה זה פו-אר?
אני נותנת לכפיר להציג את עצמו: אני בן 32 ויש לי 3 ילדים מדהימים (איך לא?). החלטתי לפתוח אתר על אבהות כי הבנתי באמת עד כמה התפקיד הזה הוא המשמעותי ביותר בחיי. עם זאת שמתי לב שרוב האבות שאני מכיר אינם מעורבים בחיי המשפחה שלהם כמוני ולכן, הם, והילדים שלהם והאישה שלהם מפסידים את העיקר בחיים – המשפחה. בנוסף לכך שהחברה רואה באבא משקיען, יצור מופלא ונדיר היא גם משדרת לו שבאמת לא זה היעוד שלו, ולא על פי זה נמדדת ההצלחה שלו בחיים. ובקיצור לאבות יש מצוקות וחוויות שונות משל אמהות ואף אחד לא כותב על כך. אבות הם בעיקר יצורים שנוהגים לא לדבר על כך.
האתר שלי הוא מקום בו מדברים על כך ולכן הוא נקרא "מדברים אבהות".
תוכלו למצוא באתר: שאלות, נסיונות למצוא פתרונות, מחקרים ונושאי חקיקה שונים בתחום, וכמובן, אני מזמין אבות להשתתף ואף לכתוב לאתר. המסר שלי לעולם הוא פשוט: אבות אמיצים לוקחים החלטות אמיצות – היו מעורבים בחיי המשפחה שלכם!
כמו כן אני עוסק בתחום מרתק שנקרא שיווק באינטרנט, כולל קידום אתרים של חברות ועסקים בינוניים עד גדולים.
אז עכשיו שאתם כבר יודעים מיהו כפיר לב- סיני, בואו נקרא מה שיש לו להגיד על פו-אר:
אין טקס שתיה מפורסם יותר בעולם מאשר טקס התה היפני. אבל לא רק ליפנים יש טקס תה, גם הסינים לא נשארו מאחור. תה הפו-אר (Pu-erh) הסיני נחשב לתה היקר והטוב בעולם וגם לו יש טקס שתיה מסורתי ומכובד. תה פו אר הוא תה שמגיע מדרום סין (מחוז יונאן) והוא נחשב לבעל סגולות בריאותיות.
הסרטון שלפנינו מתאר את טקס הכנת התה . שימו לב לכמה עובדות מוזרות:
- למה יש למגש הכלים חריצים וצינור ניקוז לתוך דלי שמוצב על הרצפה?
- למה שופכים קודם את התה על הכוסות ועל הקומקום ואחר כך שופכים הכול לדלי?
- למה חוזרים על התהליך 3 פעמים?
להתהליך המוזר מספר שלבים:
- בשלב הראשון מוזגים מים רותחים אל הכוסות ועל הקומקום, כדי להעלות את הטמפרטורה של הכלים ולחטא אותם.
- אחר חותכים את גוש הפו-אר ומכניסים לקומקום התה, חולטים במים רותחים ומוזגים דרך מסננת לקומקום נוסף.
- התה נמזג לשתי כוסיות קטנות ולשתי כוסות תה. הכוסית הראשונה נשפכת על הקומקום, הכוסית השנייה ממלאת את הראשונה ונטבלת בתוכה. תכולת הכוס הראשונה נשפכת על הקומקום. כוס התה הראשונה נשפכת לכוסית הראשונה נטבלת בתוכה ותכולת הכוס הראשונה נשפכת על הקומקום וכך גם עם כוס התה השנייה.
למה לשפוך לחינם תה כל כך יקר? התשובה פשוטה: הכלים סופגים את הטעם של תה הפו-אר כדי שיהיו מבושמים מפו-אר. בישום כלי התה מעצים את טעמו ואת ריחו של התה.
רוצים להכין לעצמכם תה פו-אר?
המקום היחידי שבו מוכרים אותו אצלנו הוא כנראה בחנות לה פלה דה תה (Le Palais Des Thes – ארמון התה בצרפתית) בדיזנגוף סנטר. חנות שהיא תענוג לעיניים ולחוש הריח.
ואם כבר בתה סיני עסקינן אז בואו נראה אותו מככב באומנות, לא בשביל זה אנחנו פה?

טקס תה סיני לצלילי המוסיקה של המנגנים בחצר שושלת טאנג
בתמונה זו, נראים שנים עשר משרתים מלכותיים, היושבים מסביב לשולחן, חלקם מנגנים בכלי נגינה, חלקם משחקים במשחקים שונים, בעוד האחרים נהנים מן הטעם של משקה תה טרי. תמונה זו צוירה על מרקם משי לפני יותר מאלף שנה. ולמרות שהמשי כבר נפגם במקומות שונים- הצבע של התמונה נותר בהיר ורענן. אנחנו יכולים אפילו להבחין בין הדיגומים השונים על בגדי המשרתות וגם בהבדלי האיפור שלהם. זהו ממצא בעל ערך רב המתאר את חיי המלוכה של שושלת טאנג.

כוונון כלי הנגינה וטעימת תה בטקס תה בשושלת זהו פאנג Zhou Fang, Tang Dynasty
זהוֹ פאנג היה צייר שושלת טאנג. זהוֹ נולד למשפחת אצולה, כאשר הוא גדל הוא שימש כמאסטר הערים YueZhou ו-XuanZhou . הוא הצטיין בציורי המשרתות שחיו בחצר השושלת. הציור שלו היה מפורסם בחצר שושלת טאנג. בתמונה זו, שלוש נשות אצולה ישבו בחצר בשביל לנגן, לשתות תה וליהנות מהמוסיקה. עוד שני משרתים מופיעים בתמונה. מן העצים בחצר אנחנו יכולים להסיק שהציור צוייר בסתיו והוא מרמז על כך שנשות האצולה חשו כי נעוריהן ויופיין הולכים ונמוגים .

תחרות תה בסין- Zhao, MengFu
תחרות התה היתה משחק פופולרי בזמן שושלות סונג ויואן (המאה ה-10 וה-14 לספירה). על המתמודדים היה לבשל תה על פי חוקי המשחק. המנצח, מעין "מאסטר שף" של ימינו נבחר לפי טעם התה, הריח שלו, הצבע והאיכות. בתקופת שושלת סונג – נמצאו קיסרים רבים שהיו אוהדי תחרויות תה.
אני מקווה שהמסע בסין היה מענג וחושני. סין היא תמיד מקום מלא בהפתעות.
תודה ענקית לכפיר על הפוסט המרתק שאותו הוא הפנה אלי בעקבות הפוסט שלי Tea Time אשמח לארח בבלוג שלי כותבים נוספים בנושאים הקשורים לבלוג.
כתיבת תגובה
Comments feed for this article