אלינו בוא והתהלך פה/ במקלך ובסלך 

גדול השוק אין איש מולך בו/ כולו שלך, כולו שלך  (שיר השוק/ נעמי שמר)

נתחיל בזה שאני אוהבת שווקי אוכל. לא כל כך בשביל לקנות , כמו בשביל להביט מסביב ולקלוט את הצבעים, הצורות  ובמיוחד את האופי של האנשים . אחד השווקים שאני אוהבת במיוחד הוא Marché du Pont de l'Alma ברובע ה-16 בפריס (avenue du Président  Wilson)  ממש מול המוזיאון לאמנות מודרנית Palais de Tokio  ומרחק דקה הליכה ממוזיאון האופנה  Palais Galliera. להסתובב בשוק הזה – זה קודם כל תענוג לעיניים. כל מיני ירקות מיוחדים שלא יצא לי לפגוש מעולם, 20 סוגים לפחות של תפוחי אדמה בצורות ובצבעים מפתיעים, כרוב שנראה כאילו יצא מציור פלמי מהמאה ה-17, חמוציות- דובדבנים- אוכמניות- ומיני גרגרי יער בטעם שגורם לבלוטות הרוק לעבוד שעות נוספות, תבלינים נדירים שבשביל קמצוץ מהם צריך לשבור תכנית חיסכון, וגם תבשילים מוכנים לאכילה שהיו מנצחים בכל תחרות שפים.

אדום וחריף בשוק מחנהיודה

לא צריך להסביר לכם  שזה שוק שמיועד ליודעי חיך. נכון? כלומר לאנשים שכסף זה לא בעיה בשבילם והם באים לשוק בעיקר בשביל להפתיע את אורחיהם בתבשיל שלא מן העולם הזה: איזו פסטה מעוצבת בעבודת יד עם פטריות כמהין, איזה דג מיוחד ממפרץ מקסיקו עם כמה חוטי זעפרן, גבינת גרוייאר מיושנת בטעם של רק עוד ביס אחד ודי…בקיצור, מה שאני רוצה להגיד זה ששוק הוא כמו נייר לקמוס. אפשר לחשוף באמצעותו את אופי הקונים. ובאמת, בשוק הפריסאי הזה תמצאו כל מיני צפונבונים פריסאים: גבירות משומרות גזרה ומוחלקות פנים ואדונים עם צעיפי משי לצוואר של דיור, קרוון, לאנווין ובני דורם.  וכולם ממתינים לתורם בנימוס, טועמים מכל דבר לפני שמחליטים, ומעניקים לי, תוך כדי כך, תצפית אנתרופולגית מרתקת.

אנשים מכל הסוגים במחנהיודה

צפופים וזורמים במחנהיודה

ומהשוק האלגנטי בפריס נעבור לשוק האותנטי בירושלים, הלוא הוא שוק מחנהיודה. השם מחנה-יהודה אולי מופיע במדריך התיירים, אבל מחנהיודה זה השם המקובל בין ירושלמים. ואם מדברים על האופי של הקונים, אז בשוק הזה, ממש כמו בירושלים כולה, האופי הוא אקלקטי למהדרין. צעירים וזקנים, אמידים ועניים, מוזנחים ומטופחים, חילונים וחרדים וגם חרדים לייט שזה מה שנקרא פעם כיפה סרוגה. הצבעים והריחות הם סאגה מעוררת חושים.

נחמן ציון, הילד עם העיניים העצובות שביקש "דמי פורים"

הירקות והפירות צובעים את המקום בצבעים פוביסטים חושניים: אדום, כתום, צהוב, ירוק וכל מה שביניהם, הבסטונרים הירושלמים מסלסלים בגרונם כל מיני ג'ינגלים ממריצי קנייה והסבלנות שלהם פוקעת מהר. דחיפות והידחפויות זה שם המשחק. אם לא תידחף- תמצא מהר מאוד את עצמך במקום שבכלל לא התכוונת להגיע אליו.  הצפיפות הבלתי נשלטת מצמידה אותך לנהר האדם הזורם, והופכת אותך לחלק בלתי נפרד מן העדר השועט.

מתוק מתוק במחנה יודה

ממתקים וליקוקים

חוש הומור שאין שני לו

בסוף השבוע האחרון ערכתי סיור בשוק מחנהיודה. שוק שאין דומה לו. יותר מזרחי באופיו מהשוק בפריס ולא פחות צבעוני ומעניין. אני יכולה להמשיך ולתאר לכם את המראות, הקולות והצבעים בשוק מחנהיודה, אבל בשביל מה לקחתי מצלמה?

שמיר טרי ופטרזיליה קצת עייפה

הנה התמונות לפניכם: יש פירות וירקות. יש ממתקים ולקיקות. יש חמוצים ופירות יבשים, יש חלווה בטעם גן-עדן. לדר או אמרדין ממשמשים מיובשים וגם גבינות מכל העולם. יש אפילו אבטיחים בחורף ואשכוליות בקיץ, ויש בו סוג של הומור מטורף של אנשים שאין להם מה להפסיד.

חצילים, פלפלים ולימונים

חצילים מהסוג הטוב

וזה השלט עם קטע מהשיר של יוסי בנאי, האיש שאהב את ירושלים יותר מכולם. הוא ממוקם בשוק העירקים על יד מסעדת עזורה

שחקני השש-בש בשוק העירקים

על כן שתה ואכול/ ושמח ביין,

היום צעיר אתה/ מחר תזקין,

כן רק היום בזול/ ומחרתיים על הסכין, על הסכין (שיר השוק, נעמי שמר).

מודעות פרסומת