" אין טיולים מאורגנים אל האושר"- אמר ולדימיר נבוקוב, הסופר שידע כמה דברים על לוליטות שאני ואתם אולי לא יודעים. רק מה? לא בטוח שהוא צדק. הנה, דווקא השנה בפורים, החלטנו לצאת לטיול מאורגן לירושלים, במסגרת משפחתית. כולה, התכוונו להביט בבתים המיוחדים בנחלאות ובהמשך לטעום כמה ביסים במסעדות ובדוכנים של שוק מחנה יהודה, אבל בדרך לשם, כך פתאום, בכלל מבלי להתכוון, פגשנו את האושר.

איך נראה האושר? אתם שואלים. אז ככה. בהתחלה הוא נראה כמו כמה אנשים מחופשים שצוחקים בקול רם. אחר כך הוא נראה כמו כמה זוגות שממהרים לאן שהוא בפנים קורנות. ואז הוא נראה כמו הודית צעירה ויפה עם חיוך ענקי. וגם כמו בחורה מחופשת לעכבר שמחזיקה כלב מקושט בשרשרת פרחים מסביב לצוואר. וכל האנשים השמחים האלה שאנחנו בכלל לא מכירים, מברכים אותנו ב"חג שמיח" גדול ולבבי, בעיניים מאירות ובחיוך ענקי.

וכך, לאט לאט מבלי שנרגיש, גם אנחנו מתחילים לחייך אל כל הבא מולנו ומרגישים איך בכלל מבלי להתכוון זוויות הפה שלנו מתרוממות כלפי מעלה ומאבדות שליטה.  וכך, אנחנו הולכים ומחייכים. רחוב אחרי רחוב, טעימה אחרי טעימה. תוסיפו לזה יום שמש אביבי עם שמיים כחולים. מערכות סאונד שעוברות טיונינג אחרון לפני מסיבת הרחוב הצפויה, ומה קבלתם? נכון! כך בדיוק נראה האושר.

כי בינינו, האושר הוא מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בהכנת תכניות אחרות, כפרפרזה על מה שאמר ג'ון לנון על החיים. וכמו שאתם בטח יודעים "אין בנמצא שמחה גדולה יותר מזו שלא ציפינו לה" (סופוקלס)  ואנחנו לא ציפינו. באמת.

כדי לשתף אתכם בחוויה המרנינה ששמה חג פורים בירושלים, הנה לפניכם כמה מהתמונות שצילמתי. ואנחנו כבר החלטנו במשפחה פה אחד: בשנה הבאה, לא משנה מה, אנחנו עולים לירושלים בחג הפורים.

ואל תדאגו לי.  אני לא מתחזקת ולא מתחרדת. אני אפילו לא טוענת שגיליתי את האור. אני פשוט רוצה להיות שמחה ואפילו אם זה ליום אחד. כי "בהתחשב בדרך בה מתנהל העולם, יום אחד שמח הוא כמעט נס" (פאולו קואלו).

ואתם, אל תאמינו לכל אחד, אפילו אם קוראים לו נבוקוב. ואל תגידו לי שאין טיולים מאורגנים אל האושר. אני דווקא מצאתי. עובדה.

תודה גדולה למדריך שלנו, אפי נחמיאס, שהנחה אותנו בסימטאות של נחלאות ובשווקים הומי האנשים, תרם לנו מהידע שלו והצליח לזרום אתנו לאורך כל הדרך.

להתקשרות: אפי נחמיאס, נייד 0522686908